נרקיסיזם: מיתוס, הפרעה ודרך הטיפול

מה זה נרקיסיזם? ההיסטוריה מאחורי המושג

המושג נרקיסיזם שואב את שמו מהמיתולוגיה היוונית, מהסיפור על נרקיס – נער יפה תואר שהתאהב בדמותו המשתקפת במים. מתוך אהבה זו לעצמו, הוא איבד קשר עם העולם הסובב אותו. הסיפור הפך לסמל לפסיכולוגים, המתארים דרכו את תופעת האהבה העצמית הקיצונית.

בעולם הפסיכולוגיה, נרקיסיזם מתאר מנעד רחב של תכונות – מחיוביות ונורמליות ועד לקצה הפתולוגי והפוגעני.

נרקיסיזם בריא: למה הוא חשוב?

לא כל ביטוי של נרקיסיזם הוא שלילי. נרקיסיזם בריא מאפשר לנו לפתח ערך עצמי, להציב גבולות ולפעול למען המטרות האישיות שלנו. מדובר במנגנון הישרדותי שמסייע לנו לשמור על תחושת זהות בריאה, לבקש הכרה במקומות שבהם זה לגיטימי, ולפתח ביטחון עצמי לאורך החיים.

ילדים זקוקים לנרקיסיזם תקין כדי לגדול עם תחושת מסוגלות. גם מבוגרים נעזרים בו כשעליהם לעמוד על שלהם או להגן על עצמם. הבעיה מתחילה כשהאהבה העצמית מתפתחת למנגנון נוקשה ומנוכר, שמסתיר תחושות עמוקות של חוסר ביטחון.

מתי נרקיסיזם הופך לפתולוגי?

כאשר נרקיסיזם מתבטא דרך צורך כפייתי בהערצה, חוסר אמפתיה מוחלט, פנטזיות גרנדיוזיות והתעלמות מהאחר – הוא עשוי להעיד על הפרעת אישיות נרקיסיסטית. אדם כזה מתקשה לקיים קשרים בין-אישיים בריאים, מתקשה לקבל ביקורת, וחווה תנודות חדות בתחושת הערך העצמי.

מאפיינים של נרקיסיזם פתולוגי:

• תחושת עליונות מובהקת, גם ללא בסיס ריאלי

• צורך מתמיד באישורים והערצה מהסביבה

• נטייה לנצל אחרים לקידום מטרות אישיות

• חוסר אמפתיה למצוקה של הזולת

• פגיעות קיצונית לביקורת או דחייה

• עיסוק אובססיבי בפנטזיות של הצלחה, שליטה או יופי אידיאלי

• תחושת זכאות (entitlement) ליחס מיוחד

• נטייה לזלזל באחרים, להאדיר את עצמו ולהציג תדמית מושלמת כלפי חוץ

איך מזהים אדם עם נרקיסיזם פתולוגי?

האדם הנרקיסיסט לרוב מקרין ביטחון עצמי גבוה, אך מאחורי התדמית מסתתרת פגיעות עמוקה. הוא יטה לדבר רבות על הישגיו, לצפות לתשומת לב מתמדת, ולהתקשות לנהל שיחה שאינה סובבת סביבו.

בנוסף, הוא יתקשה להכיר בצרכים הרגשיים של אחרים, במיוחד בני זוג, חברים או קולגות לעבודה. כאשר הוא אינו מקבל את ההערכה שציפה לה – הוא עלול להגיב בזעם, כעס או התרחקות קיצונית.

מה גורם להתפתחות הפרעה זו?

הסיבות להיווצרות הפרעת אישיות נרקיסיסטית מגוונות, ולרוב נובעות משילוב של כמה גורמים:

• סביבה הורית לא מותאמת: פינוק יתר, חוסר גבולות, חיזוקים לא מותנים או אידאליזציה של הילד.

• היעדר קבלה רגשית: הזנחה, ביקורתיות או חוסר זמינות רגשית מצד ההורים.

• טראומות ילדות: חוויות דחייה, השפלה או השוואה מתמדת לאחים/אחיות.

• מרכיבים גנטיים ונירולוגיים: מחקרים מצביעים על קשר בין מבנה האישיות המולדת לנטייה לנרקיסיזם.

• ציפיות לא מציאותיות מהסביבה: דרישה מתמדת להיות "הטוב ביותר" בכל תחום, מבלי לגבות זאת בתמיכה רגשית.

נרקיסיזם וזוגיות: משיכה בעוצמה גבוהה, כאב בהתמדה

מערכות יחסים עם אדם נרקיסיסטי עלולות להתחיל בסערה רגשית. בתחילה, האדם הנרקיסיסט יודע להקסים, להשקיע ולהרשים. אך בהמשך, הדרישה המתמדת לתשומת לב, הקושי להקשיב, והעדר האמפתיה – מקשים על קיום זוגיות בריאה.

בני זוג של נרקיסיסטים לעיתים מרגישים בודדים בתוך הקשר, כאילו הם היחידים שמתאמצים. הם נדרשים לספק תמיכה רגשית אינסופית, בזמן שלא מתקיים איזון רגשי הדדי.

במקרים רבים, בן או בת הזוג עלולים לפתח תחושות של תסכול, ערך עצמי נמוך ואף סימפטומים של חרדה או דיכאון בעקבות הקשר המתסכל.

ראו מאמר רלוונטי בנוגע לגזלייטינג: התעללות רגשית בזוגיות

טיפול בנרקיסיזם פתולוגי: האם אפשר לשנות?

התשובה היא כן, אך זהו תהליך מורכב. אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית לרוב אינם פונים מיוזמתם לטיפול. הסיבה? הם מתקשים להכיר בכך שיש בעיה. לעיתים רק בעקבות משבר – גירושין, פיטורין או ריחוק חברתי – מתפתחת פתיחות לתהליך טיפולי.

סוגי טיפול מומלצים:

• טיפול פסיכודינמי: מסייע לזהות דפוסים לא מודעים, לפתח ערך עצמי אמיתי ולא תלוי בהערצה חיצונית.

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): מתמקד בזיהוי מחשבות מעוותות והתנהגויות פוגעניות.

• טיפול זוגי: מסייע במקרים בהם בני הזוג רוצים להישאר יחד, אך נדרשים לשפר את הדינמיקה.

העבודה הטיפולית מתבצעת בעקביות, בקצב מותאם, וביחסים טיפוליים יציבים – כדי לאפשר שינוי אמיתי ולשקם את הקשר של האדם לעצמו ולסביבתו.

מתי כדאי לפנות לעזרה?

אם אתם מזהים אצל עצמכם או אדם קרוב התנהגויות נרקיסיסטיות שפוגעות בקשרים או באיכות החיים – זה הזמן לפנות לייעוץ מקצועי. טיפול רגשי עשוי לחולל שינוי משמעותי בתחושת הערך העצמי, במערכות היחסים וביכולת לחוות קרבה אמיתית.