אימפולסיביות

התנהגות אימפולסיבית היא תופעה שכיחה יחסית המאופיינת בנטייה של בני אדם לפעול בצורה אקראית ללא שיקול דעת ומודעות להשלכות מעשיהם. המקור של השם impulse שמשמעותו "דחף", מרמז לנו על דפוס התנהגות שמונע בעיקרו על ידי גחמות וחוסר שליטה עצמית.

נהוג להבדיל בין התנהגות אימפולסיבית אצל ילדים ואצל מבוגרים, שכן המאפיינים וגם המניעים יהיו שונים בדרך כלל.

למרות שמדובר בתופעה די רווחת, האבחון והטיפול המוקדמים עשויים למתן באופן יעיל את ההתנהגות האימפולסיבית, ולסייע בוויסות הרגשות והשליטה העצמית (במיוחד בקרב ילדים ובני נוער).

מה גורם להתנהגות אימפולסיבית אצל ילדים?

נתחיל ונאמר כי למרות שאימפולסיביות נתפסת בעיקר כתופעה שלילית, תוצאותיה של התנהגות זו יהיו אקראיים, ולעיתים היא גם תניב תוצאות חיוביות (היא גם מהווה מנגנון הישרדותי טבעי שלנו כבני אדם). המטרה בטיפול בתופעה הוא לא בדיכוי מוחלט שלה, אלא לשים דגש על היכולת שלנו לשלוט בדחפים ולווסת את הרגשות בצורה חכמה יותר.

בשנים האחרונות אנו עדים לגידול די משמעותי בתופעות של התנהגות אימפולסיבית בקרב ילדים. מלבד הסיבות הטבעיות לכך, הנובעות מהאופי הפעלתני של הילדים ומכך שהם נוטים לפעול בצורה פחות שקולה ממבוגרים, ניתן להצביע על מספר גורמים נוספים להתנהגות זו.

קצב החיים המהיר בעידן המודרני יוצר אצל ילדים קושי בויסות רגשי, וגורם להם לפעול באימפולסיביות לעיתים קרובות. עצם העובדה שהילדים נמצאים בתהליך התפתחות רגשי מקשה עליהם לעיתים לקבל החלטות, והם יגיבו להרבה סיטואציות באופן מיידי ומעורר רגישות יתר.

זוהי גם הסיבה שהפרעות קשב וריכוז (ADHD), קושי בשליטה עצמית והתקפי זעם נפוצים יחסית בקרב ילדים. כל אלו מאופיינים בין היתר גם בהתנהגות אימפולסיבית.

בקרב ילדים אימפולסיביים, התופעה יכולה לגרור אחריה גם מצבים של דחייה חברתית, ירידה בדימוי ובביטחון העצמי ועוד תופעות שליליות נוספות.

אימפולסיביות אצל מבוגרים

בקרב מבוגרים, ההתנהגות האימפולסיבית קשורה פחות לתהליכי ההתפתחות הרגשית, ומקורה הוא במאפיינים התנהגותיים או רגשיים שסיגל לעצמו האדם במרוצת השנים. ההתנהגות האימפולסיבית יכולה להגיע על רקע תקופות רגשיות קשות, לחץ או דיכאון שמקשים על ויסות הרגשות ויוצרים התנהגות תוקפנית וחוסר שליטה עצמית.

כמו כן, האימפולסיביות נקשרת גם לאיבוד מחשבה רציונאלי, וקבלת החלטות לקויה – הנאה מנהיגה במהירות מופרזת, חוסר התמדה, חיפוש מתמיד אחר ריגושים, פירומניה, קלפטומניה ועוד. חשוב לציין שגם בקרב מבוגרים הפרעות קשב וריכוז הן די נפוצות, וכמובן גורמות גם כן להתנהגות אימפולסיבית.

חשוב להזכיר גם גורמים כמו שימוש באלכוהול וסמים, והפרעות נפשיות כמו הפרעת אישיות גבולית שמאופיינות בהתנהגות אימפולסיבית.

איך מטפלים באימפולסיביות?

טיפול פסיכולוגי: מפגש עם פסיכולוג מסייע למטופל למצוא את הכלים הנכונים שיעזרו לו להתמודד עם התופעה ולמתן אותה. בעזרת הליווי הפסיכולוגי, לומד המטופל על המנגנונים הבעייתיים שהוא פיתח, ומאמץ לעצמו טכניקות איפוק, שליטה ברגשות, קבלת החלטות רציונאלית וכן הלאה.

טיפול תרופתי: במקרים בהם האימפולסיביות הופכת להפרעה כרונית של ממש ומערבת התנהגות אלימה או התקפי זעם למשל, כדאי לשקול מפגשים עם פסיכיאטר וטיפול תרופתי, שכולל כדורים אנטי-פסיכוטיים או SSRI למיתון התסמינים והחזרת השליטה העצמית.

טכניקות נלוות: לצד הטיפולים שהוזכרו לעיל, במקרים מסוימים יהיה נכון גם לשלב טכניקות תרגול כמו מיינדפולנס או טיפול התנהגותי קצר מועד (CBT למשל), שיכולים גם הם לעזור בשינוי דפוסי ההתנהגות.