דיכאון קליני

דיכאון קליני הוא מצב נפשי, הנמשך לאורך תקופה (של שבועות, חודשים ואף יותר) ובו תסמינים שונים כגון מחשבות שליליות, דיספוריה (חוסר שביעות רצון), מצב רוח ירוד, חוסר חשק, אובדן עניין ויכולת להנות מדברים שונים, הפרעות תאבון ושינה, ירידה ביכולת להתרכז, להתמקד, ובאופן כללי תפקוד פחות טוב.

כיום מתייחסים להפרעת דיכאון כחלק מהפרעות במצב הרוח ע"פ ה DSM-5, ספר האבחונים הרשמי של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה. באופן כללי כיום מופיע דיכאון אצל צעירים יותר מבעבר, כאשר דיכאון יופיע אצל 15-20% מהאוכלוסיה במהלך חייהם, והוא נפוץ יותר בקרב נשים.

דיכאון קליני משפיע למעשה על כל ההיבטים של האדם. על קשריו החברתיים, הזוגיים, על תפקודו היומיומי ובמיוחד בתפיסתו את עצמו. מדובר לא רק בחוסר חשק, הנאה ועניין, אלא גם במחשבות חוזרות ונשנות של אשמה, חרטה, שנאה עצמית וייאוש שנראה שאינו נגמר (גם אם מנסים לשכנע אחרת).

עשויות להיות התפרצויות של בכי, חילופי מצבי רוח, ייאוש תהומי והסתגרות (אף במובן הפיזי – רצון לשהות בחושך לבד). תחושת הריקנות, אדישות והביקורת העצמית יכולים אט אט לחלחל עוד ועוד פנימה עד שנוצר גם רצון לא להיות קיים המתבטא במחשבות אובדניות. בעולם הטיפול מתייחסים למי שנמצא בדיכאון קליני, כמי שנמצא במנהרה ארוכה וחשוכה, בא הולך האדם, ללא תקווה, ללא תחושת מוצא, עם דימוי עצמי נמוך וייחוס כישלונות לעצמי תוך תחושת אשמה וראייה שלילית ועגומה של העולם.

תסמינים לדיכאון קליני - ואיך מאבחנים?

על פי ה DSM-5 (ספר האבחון הרשמי של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה) דיכאון קליני מאובחן כאשר מופיעים לכל הפחות 5 מתוך 9 התסמינים הבאים לפחות לאורך שבועיים באופן רצוף, כאשר אחד מהתסמינים צריך להיות מצב רוח ירוד או חוסר הנאה ועניין:

• מצב רוח ירוד במרבית שעות היממה ובאופן כמעט יומיומי ובמתבטא בתחושה עצמית של ריקנות, עצב וחוסר תקווה.
• חוסר עניין והנאה בולטים כמעט בכל הנעשה במשך היום, באופן כמעט יומיומי מתמשך.
• ירידה או עלייה במשקל באופן שאינו רצוני ומכוון (לפחות 5% ממשקל הגוף), הגברה או הפחתה של תאבון באופן כמעט יומיומי.
• שינוי בהרגלי שינה, העדר שינה או שינה מרובה לאורך היום באופן כמעט יומיומי.
• שינוי באופן התנועה, תנועתיות איטית או מהירה יותר מבדרך כלל, ובאופן כמעט יומיומי (ע"י דיווח של אחרים ולא מדיווח עצמי).
• תחושה שאין כוח ואנרגיה, עייפות שמשתלטת, כמעט באופן יומיומי.
• תחושה סובייקטיבית על ידי דיווח עצמי של תחושת חוסר ערך, או אשמה באופן שאינו מותאם, כמעט באופן יומיומי.
• קושי להתרכז, הססנות, קושי לחשוב באופן בהיר וברור, כמעט באופן יומיומי.
• מחשבות על מוות, התאבדות (עם או בלי תוכנית ספציפית, או ניסיון לבצע אובדנות).

אבחון ה-DSM מתייחס גם לאספקטים נוספים, כגון שהאבחון תקף כאשר קיימת ירידה כללית בתפקוד במימדים שונים כגון תעסוקתי, חברתי וכו', בירור לגבי אבחנה מבדלת (סימפטומים פיזיולוגיים, מחלת נפש כגון סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית וכו'), אובדן משמעותי כגון אבל ושכול.

כמו כן אבחון ה-DSM מתייחס לתתי תחומים של דיכאון כגון דיכאון עם מאפייני חרדה (תסמיני חרדה שונים), דיכאון עם מאפיינים מעורבבים (כגון מאניה או היפומאניה כחלק מהדיכאון), דיכאון עם מלנכוליה (המתאפיין בעיקר בחוסר עניין וייאוש בבקרים), דיכאון פסיכוטי (הכולל מחשבות שווא והזיות), דיכאון קטטוני (קושי תנועתי בעל בסיס נפשי), דיכאון אחרי לידה ודיכאון עונתי (אשר נוטה להופיע בסתיו ובחורף), דיסתימיה ודיכאון קל, הפרעת דיכאון ווסתית ועוד.

שיטות טיפול בדיכאון קליני

כיצד מטפלים בדיכאון קליני שתסמיניו אינם פשוטים? כיצד מתמודדים עם המצב? להלן מספר אפשרויות להתמודד עם דיכאון קליני או דיכאון מג'ורי, כאשר לעיתים מומלץ לשלב בין טיפולים, כגון טיפול שיחתי יחד עם טיפול תרופתי פסיכיאטרי.

• טיפול פסיכולוגי דינמי – לברר מהן הסיבות המודעות והלא מודעות לדיכאון, להבין לעומק את מהותו של האדם, סיפור חייו, אירועים וקשרים בינאישיים שהובילו למצב הנוכחי, וכל זאת על מנת ליצור יותר מודעות ואינטגרציה בעצמי תוך הגברת ביטחון עצמי, זיהוי קונפליקטים פנימיים והתמודדות עימם, כמו גם התמודדות כנה וישירה עם היבטים שונים של העצמי שייתכן שהובילו לדיכאון.
• טיפול CBT קוגניטיבי התנהגותי – עוסק באופן החשיבה, בתבניות חשיבה, הרגעה והקניית חשיבה חיובית בונת ביטחון עצמי ודימוי עצמי, בירור מהן המחשבות הדיכאוניות וניסיון לאות את המציאות גם בצורה אחרת. בירור האם קיימים עיוותי חשיבה באופן שבו האדם רואה את המציאות, ומתן דרכים חלופיות וחיוביות יותר. טיפול זה הנו אקטיבי וקצר מועד יותר מטיפול דינאמי. בדרך כלל טיפול CBT יתאים לדיכאון קל ודיסטימיה ופחות לדיכאון קליני עמוק. גל חדש של טיפולי CBT כולל גם מיינדפולנס ו ACT תהליכי קבלה ושינוי וכדומה.
• טיפול פסיכיאטרי תרופתי אנטי דיכאוני – במידה והדיכאון הינו משמעותי ומשפיע על תפקוד שוטף, יש לשקול להתחיל טיפול תרופתי אנטי דיכאוני, וזאת כמובן ביעוץ עם הרופא המטפל, עדיף כמובן פסיכיאטר מומחה לנושא (ניתן גם להתייעץ עם רופא המשפחה אך אינו מומחה בנושא זה). קיימות תרופות פסיכיאטריות רבות הנוגדות דיכאון, חלקן מה"דור הישן", כגון תרופות מבוססות MAO (מעכבי מונואמין אוקסידאז, תרופות טריציקליות ועוד. כיום משתמשים בעיקר בתרופות מה"דור החדש" הכולל תרופות SSRI (מעכבי ספיגת סרוטונין כגון פרוזאק, ציפרלקס וכדומה), SNRI (מעכבי ספיגת סרוטונין ונוירואפנפרין כגון וויאפקס, אפקסור וכדומה), NRI (מעכבי ספיגת נוירואפנפרין כגון סטרטרה ואדרונקס), NRDI (מעכבי ספיגת נוירואפנפרין ודופמין).
• נזעי חשמל – זרם החשמל שנעשה באמצעות אלקטרודות ובצורה מבוקרת גורם להתקף אפילפטי זעיר ולתנועה במוליכים עצביים שונים, כאשר תופעת הלוואי המרכזית היא פגיעה בזיכרון לטווח קצר באופן זמני (חוזר לאחר מכן לתקנו). טיפול זה נחשב כיעיל וניתן בדרך כלל כאשר טיפולים אחרים כולל טיפולים תרופתיים שונים אינם עוזרים או כאשר הדיכאון הקליני חריף.
• טיפול באמצעות חומרים פסיכואקטיביים – MDMA, LSD, קטמין, פסילוסיבין (המיוצר מטפריות הזיה), כיום נעשים מחקרים ראשוניים לטיפול בדיכאון קליני באמצעות סמים שונים. ניתן לקרוא אודות טיפולים ומחקרים עכשיווים בנושא באתר MAPS – Multidisciplinary Association for Psychedelic Studies המאגדת את נושא המחקר והטיפול הנפשי באמצעות חומרים פסיכואקטיביים.
• עזרה עצמית באמצעות שינה טובה, אכילה נכונה, הורדת לחצים ועיסוק בפעילות ספורטיבית באופן עיקבי (היוצר הפרשת אופיאטים המספקים תחושה).

תרופות וטיפול תרופתי לדיכאון קליני

תרופות אנטי דיכאוניות לטיפול בדיכאון קליני עד שנות ה 90' היו פחות יעילות מהתרופות מ"הדור החדש" הקיימות כיום, ובעלות יותר תופעות לוואי משמעותיות. תרופות כגון מעכבי MAO – מונואמין אוקסידאז (תרופות בשם פרנט, מרפלן, מובמיד, נרדיל) מייצרות למעשה חסימה של חמצון עבור מוליכים עצביים בשם מונואמינים. לתרופות אלו תופעות לוואי לא פשוטות ונעשה בהם שימוש רק כאשר תרופות מסוגים אחרים אינם פועלים.

תרופות אנטי דיכאוניות עכשוויות ופופולריות לשימוש כיום:

• פלואוסטין – פופולרית מאוד, מוכרת בשם פרוזק, פלוטין ופריזמה.
• פארוקסטין – הנמכרים בשם סרוקסט, פאקסיל ופאקסט – דומה לפרוזק אך עם אפקט יותר מרגיע ויכול לעזור במקרים של דיכאון המלווה בתחושת אי שקט, מתח וחרדה.
• סרטרלין – לוסטראל, סרנאדה, זולופט – דומה לפרוזק וניתן לטיפול בדיכאון קליני, אך פופולרי גם לטיפול בהתקפי חרדה, OCD, הפרעת פאניקה מוכללת ועוד.
• ציטאלופרם – ציפרמיל, רסיטל – משמשת לטיפול בדיכאון קליני, OCD וחרדות שונות, בישראל מיוצרת על ידי חברת טבע.
• אסציטלופרם – ציפרלקס – התרופה הפופולרית ביותר לשימוש אנטי דיכאוני ואנטי חרדתי בישראל. ניתן לטפל באמצעותה גם בילדים מגיל 12 בדיכאון, חרדה מוכללת וחרדה חברתית. היחודיות של ציפרלקס שהיא תרופה בעלת סלקטיביות הטובה ביותר לעיכוב קליטה חוזרת של סרוטונין במוח, ולכן בעלת מעט תופעות לוואי ביחס לכל התרופות בקבוצה באופן יחסי.

כל משפחת התרופות הללו מסוד SSRI – Selective Serotonin Reuptake Inhibitor מעלות רמת סרוטונין וחוסמות תהליך של ספיגה חוזרת. יש להן מעט תופעות לוואי יחסית, בדרך כלל קשיים בשינה ושינויים בתאבון, כאבי בטן וכאבי ראש ועוד, אך תופעות אלו בדרך כלל נעלמות לאחר מספר ימים או שבועות. לטווח הארוך תרופות אלו עלולות ליצור קושי בתפקוד מיני אצל חלק מהגברים הנוטלים את התרופה באופן קבוע.

במה שונה דיכאון מעצבות ודיכדוך?

עצבות ותחושת דיכדוך הן תגובות נורמליות לגמרי למצבים רגשיים שונים ומשברים כגון פרידה, פיטורים, ריב עם חבר או בן זוג וכו׳. תחושת העצבות חולפת עם הזמן והאדם ממשיך בחייו ומצליח למצוא כוחות נפשיים להתמודד עם הקושי שחווה. דיכאון עשוי להופיע כאשר תחושת העצב והייאוש ממשיכים ואף פוגעים בתפקטד השוטף, מציפים את המחשבה, ואף מתגברים. מתווספת לכך תחושת חוסר תקווה, ערך עצמי נמוך, הפרעת שינה ותאבון, קושי להנות מדברים וחוסר עניין בנושאים שונים ואף באנשים.

מתי דיכאון הוא חמור ומשמעותי ומתי כדאי לפנות לעזרה לטיפול בדיכאון?

אם קיימת התלבטות בנושא, קודם כל הרימו אלינו טלפון להתייעצות טלפונית עם איש מקצוע. בדרך כלל כאשר הדיכאון אינו חולף וכאשר אין סיבה נראית לעין מומלץ מאוד להגיע לטיפול פסיכולוגי ואף לטיפול תרופתי פסיכיאטרי במידת בצורך.

בדרך כלל, כאשר קיים קשר של סיבה-תוצאה, כלומר שיש עצב ואף דיכאון מסוים כתוצאה מפרידה לדוגמה והוא חולף לאחר תקופה סבירה, כנראה לא מדובר בדיכאון קליני מהותי. כאשר הדיכאון אינו חולף ונראה כי מפריע לאורך החיים הסביר ולתפקוד, ולא נראה כי יש הטבה, מומלץ לפנות לאיש מקצוע רלוונטי.

הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר לכל שאלה בנושא הטיפול בדיכאון קליני.