הפרעת אישיות גבולית

כולנו עוברים משברים רגשיים משמעותיים כאלו או אחרים בחיינו, משברים בעלי עוצמה המשפיעים עלינו באופן דרמטי ומשמעותי, אך לרוב מדובר בתקופה חולפת ומוגבלת בזמן. עבור הפרעת אישיות גבולית מדובר במשבר רגשי מתמשך ובלתי פוסק ממש כדרך חיים בה האדם חי.

הפרעת אישיות זו, שנקראת גם BPD – Borderline Personality Disorder – כוללת מזג רוח לא יציב, משתנה, הפכפך, עם נטייה ברורה לעצבנות, קושי רב להחזיק מערכות יחסים, תחושת עצמי נמוכה וריקה, אובדנות, פגיעה עצמית והתמכרויות שונות.

תסמינים להפרעת אישיות גבולית: איך מאבחנים את התופעה?

על מנת לאבחן הפרעת אישיות גבולית יש לראות כי מופיעים לפחות חמישה מבין התנאים הבאים:

• דפוס בעייתי של קשרים בין אישיים אינטנסיביים, בלתי יציבים וכאלו שנעים בין אידיאליזציה של האחר לבין דה-אבלואציה של האחר (הפחתת ערך של הזולת). כולל מבחינת יחסים זוגיים.
• הימנעות כמעט בכל מחיר מתחושת נטישה אמיתית או מדומיינת (שאינם כוללים נסיונות או כוונות אובדניות).
• דפוס של אימפולסיביות לפחות בשני תחומים: התנהגות מינית, סמים, אלכוהול, ניהול כספים מופרז ובזבזני, הפרעות אכילה ודפוס נהיגה לא יציב ולא אחראי.
• דפוס של אי יציבות רגשית, שינויים במצב הרוח.
• תחושת ריקנות עמוקה ומהותית.
• כעס מתפרץ ובלתי נשלט, לעיתים ללא סיבה וללא קשר למצב ולנסיבות, התלקחויות רגשיות עזות.
• מחשבות וכוונות או נסיונות אובדניים, או כוונה או התנהגות של פגיעה עצמית.
• בזמני לחץ: דיסוציאציות (ניתוקים רגשיים עמוקים) או מחשבות פרנואידיות מציקות.
• הגדרה עצמית לא יציבה וברורה, תחושה של זהות לא מוגדרת ולא יציבה.

כאמור, בעלי הפרעה זו נוטים לאי יציבות מובהקת, דיכאונות, תחושה עצמית שלילית וריקה, נסיונות אובדניים ועוד.

שכיחות וגורמים

כיום בריאות הנפש נוטה לראות בין 1-4% מהאוכלוסיה כסובלים מהפרעה זו ברמה זו או אחרת, כאשר הרוב המוחלט (כמעט 80%) הינו נשים.

הפרעת אישיות גבולית נפוצה מאוד בין בני משפחה מדרגה ראשונה, ויש לכך מספר סיבות. ישנה סברה כי מערכות ביולוגיות של סרוטונין ודופמין (מוליכים עצביים) מייצרים יתר אימפולסיביות ואגרסיביות עוד בגיל מוקדם.

סיבות אחרות מצביעות על סביבה רגשית בה גדל ילד, כלומר סביבה מזניחה, טראומטית, או מתעללת באופנים שונים (מינית, מילולית או פיזית) עשויה לגרום להפרעה. מחקרים מראים כי בקרב נשים אחוז גבוה מאוד של נשים בעלות הפרעת אישיות גבולית חוו פגיעה מינית או התעללות מינית.

הפרעת אישיות גבולית וזוגיות

פעמים רבות אנשים הנמצאים בזוגיות עם אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית נמצאים בעמדה טיפולית, מכילה, מקבלת, מפשרת. לרוב זה נובע ממצב של אין ברירה, שכן הצד השני פעמים רבות מתלקח, מתרגז, מתקשה להתפשר ומתקשה להתרצות.

אנשים הנמצאים בזוגיות מסוג זה כבר לומדים עם השנים לזהות את הכאב על פני בת או בן הזוג, את הכעס שמגיע, לומדים לווסת את העוצמות ולקבל את הקיים. הקושי הגדול הוא מול תהליכים זוגיים משמעותיים ומהותיים כגון הורות וילדים, בית וכו׳ – שדורשים יציבות, העמקה, אינטימיות, שיח פתוח ובעיקר רמה בסיסית של רגיעה. דברים אלו קשים מאוד עבור אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית וחי את חייו בדרמה מתמשכת ובעל תחושה בסיסית של חוסר יציבות.

טיפול בהפרעת אישיות גבולית

קיימים מספר טיפולים נפשיים להפרעה זו:

טיפול פסיכיאטרי – טיפול תרופתי פסיכיאטרי שנועד בעיקר למתן סימפטומים של דיכאון וחרדות באמצעות תרופות כגון ציפרלקס, סימבלטה, ויאפקס, אפקסור, פרוזאק ממשפחת ה-SSRI או באמצעות מייצבי מצב רוח כגון דפלפט וטגרטול. קיימות כמובן אפשרויות נוספות ורבות וזאת על פי שיקול דעת הרופא המטפל (רצוי פסיכיאטר מומחה).

טיפול קוגניטיבי דיאלקטי – DBT – מדובר בטיפול יחסית יעיל לטיפול בהפרעה זו, טיפול המשלב חלקים גם מהמזרח הרחוק וגם מהמערב, לדוגמא מעולם המדיטציות והבודהיזם, וגם מעולם טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול מסוג זה מלווה בדרך כלל גם בליווי טיפול אישי וגם קבוצתי.

סכמה תרפיה – טיפול אינטגרטיבי היעיל לטיפול בהפרעה, מבוסס על מתן אמון וביטחון, אוטונומיה, גבולות, וצורך להביע צרכים שונים.

טיפול מבוסס מיינדפולנס – Mindfulness – קשיבות של תשומת לב מכוונת וללא שיפוטיות בכל המתרחש כאן ועשיו במציאות הנוכחית, כחלק מטיפול הנותן מרחב מאפשר ולא מבקר ולא שיפוטי.

אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ויחד נברר מהו הטיפול המתאים עבורכם.