הפרעת התנגדות ODD

הפרעת התנגדות היא הפרעה התפתחותית הנפוצה בגילאי הילדות ומאופיינת בהתנהגות מתנגדת ומתריסה של ילדים בעיקר כלפי דמויות סמכות (הורים, מורים, מדריכים) וגם כלפי אחים, חברים ואנשים בכלל.

ילדים עם הפרעת התנגדות (ODD – Oppositional Defiant Disorder) בדרך כלל מאופיינים במזג סוער וקשה והם נוטים להתנגד לדרישות, חוקים וציפיות חברתיות המיוצגות לרוב על ידי עולם המבוגרים. הורים רבים לילדים עם הפרעת התנגדות נדרשים לגלות סבלנות ואורך רוח על מנת להתמודד עם פרצי הזעם ובעיות ההתנהגות של ילדיהם, ולעיתים מרגישים כאילו עליהם "ללכת על ביצים" לידם.

התמודדות עם ילד עם הפרעת התנגדות היא מאתגרת וקשה ומכניסה מתח רב לבית ואף עלולה להעכיר את האווירה והיחסים בין בני הבית. הפרעת התנגדות עלולה להתפתח בבגרות להפרעות מצב רוח, להפרעת התנהגות, להתמכרות לחומרים ולהפרעת אישיות אנטי סוציאלית. לכן חשוב מאוד לאתר, לאבחן – ולפנות לטיפול בשלב מוקדם ככל שניתן.

מה ההבדל בין התנהגות מתנגדת בריאה לבין הפרעת התנהגות מתנגדת?

ישנם שלבים בהתפתחות בהם התנגדות היא חיונית ואף נדרשת עבור התפתחות בריאה של האישיות, למשל בסביבות גיל שנתיים ובגיל ההתבגרות, שבהם ילדים ומתבגרים מתמרדים ועומדים על שלהם מול הוריהם. התמרדות זו היא בריאה ונועדה לסייע לילד ולמתגבר ליצור נפרדות מהוריו, וככזו, היא תורמת לתהליכים בריאים של ביסוס אוטונומיה וגיבוש זהות עצמית.

לעומת זאת, הפרעת התנגדות משקפת דפוס קבוע, מתמשך וקיצוני של התנהגות עוינת, מרדנית ומתגרה החורגת מההתנהגות ההולמת את גיל הילד וגורמת לו למצוקה ולפגיעה ביכולת להסתגל למציאות ולתפקד בתחומים שונים בחייו. מעבר לכך, ההפרעה גורמת לסבל ומצוקה רבה של הסביבה של הילד ופעמים רבות מביאה הורים לחוש חסרי אונים ואובדי עצות.

מה זה ODD: מהם המאפיינים של הפרעת התנגדות ואיך לזהות אותה?

ילדים עם הפרעת התנהגות בדרך כלל כועסים ורגזניים. סף התסכול שלהם נמוך ובמצבים מעוררי מתח וחרדה הם מאבדים במהירות את היכולת לשלוט בעצמם ו"שוברים את הכלים". הכעס והתסכול שלהם מתגבר בעיקר לנוכח מפגש עם עולם המבוגרים, ובמצבים אלו הם ממהרים להתנגד לדרישות ולחוקים שמציבים המבוגרים, ואף יגיבו אליהם בצורה "דווקאית" ומרגיזה.

ההתנהגות המתגרה שלהם מזמנת חיכוכים, עימותים וויכוחים רבים עם הסביבה, ופעמים רבות הם מתקשים לקחת אחריות על מעשיהם ומאשימים אחרים בקשיים ובשגיאות שלהם. בשל ההתנהגות המתנגדת, ילדים אלו נוטים לסבול מקשיים חברתיים ומהישגים לימודיים נמוכים באופן שלא מבטא את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם, ומסתובבים בעולם עם הערכה עצמית נמוכה ובתחושה שאף אחד לא באמת רואה אותם.

מהם הגורמים להפרעת התנגדות?

לא ידוע על גורם אחד ספציפי המעורב בהתפתחותה של הפרעת אישיות מתנגדת וכיום נהוג לחשוב על ההפרעה כנובעת מאינטראקציה בין מספר גורמים פסיכו-סוציאליים, אישיותיים וביולוגיים.

• גורמים אישיותיים מולדים: ילדים עם הפרעת התנהגות מתנגדת בדרך כלל מציגים טמפרמנט מולד קשה וסוער. כתינוקות, אותם ילדים נטו לפעלתנות יתר, התקשו לישון, הרבו לבכות והתקשו להירגע גם בנוכחות של ההורה.
• גורמים ביולוגיים: מחקרים המתמקדים במציאת מנגנונים ביולוגיים הקשורים בהתפתחות ההפרעה מצאו אצל ילדים אלו פעילות מוחית לא שגרתית באזור האונה הקדם-מצחית, אזור אשר מקושר לתהליכים של ויסות ושליטה עצמית.
• גורמים פסיכו-סוציאליים: התפתחות ההפרעה עשויה להיות מקושרת לעיתים לקושי של ההורים להציב גבולות עקביים בשל האופי הסוער שלו. ישנם כאלו שמנסים לשלוט בילד ולמשטר אותו באמצעות הצבה של גבולות נוקשים מידי, או, לחילופין, כאלו שמתייאשים ומוותרים לילד בכל פעם שהוא מתריס. פעמים רבות הורים נעים בין שני קטבים אלו ויוצרים עבור הילד מסרים סותרים ומבלבלים. כמו כן, נמצא כי ההפרעה מקושרת להזחה הורית, לחוסר יציבות ומעברים תכופים (ריבים רבים במשפחה, סטרס, מעברי דירה, גירושין), למשברים (אובדן, משבר לימודי, משפחתי), לעוני, לאלימות ולהתעללות.

איך מאבחנים?

על מנת לאבחן ODD יש צורך לזהות 4 סממנים התנהגותיים מתנגדים המתקיימים לתקופה של לפחות שישה חודשים:

• מצב רוח כועס ורגזני
• נטייה לנקמנות
• האשמה של אחרים בטעויות ובהתנהגות
• סרבנות והתנגדות לשתף פעולה עם הוראות וחוקים שנקבעו על ידי מבוגרים
• רגישות מוגברת ונטייה להיעלב ולהיפגע בקלות
• סף תסכול נמוך ונטייה לאובדן שליטה
• נטייה להתווכח באפן חוזר ונשנה, בייחוד עם מבוגרים
• ההתנהגות מביאה לפגיעה משמעותית בתפקוד החברתי והלימודי של הילד
• ההתנהגות אינה נגרמת כתוצאה ממצב פסיכוטי
• ההתנהגות אינה עונה להגדרה של הפרעת התנהגות או להגדרה של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית במידה והאדם מעל גיל 18.

איך אפשר להתמודד עם הפרעת התנגדות אצל ילדים?

• בדרך כלל, לילדים עם הפרעת התנהגות מתנגדת קשה מאוד עם שינויים ומעברים. לכן, מומלץ להורים לייצר סדר יום מובנה וברור עבור הילד ולתזכר אותו 10 דקות ו-5 דקות לפני כל מעבר של פעילות.
• לפעמים ילדים עם הפרעת התנהגות מתנגדת נכנסים למשבצת "הילד הקטן" ומרגישים שלא סומכים עליהם. לכן, מומלץ להפוך אותם לסוכנים פעילים ולשתף אותם בהתנהלות היומיומית של הבית (קניות, הדחת כלים, הכנת ארוחת ערב) על מנת לפתח אצלם תחושת אחריות ולתת להם תחושה שכן סומכים עליהם.
• חזקו התנהגויות חיוביות ורצויות. כדאי לעבוד עם טבלאות מעקב שבהן יוכל הילד לעקוב אחר הצלחותיו ולקבל חיזוקים בהתאם.
• היו עקביים וברורים בהצבת הגבולות מבלי ליפול לנוקשות יתר או לחילופין לרפיון יתר. גלו גמישות- יש דברים שכדאי להתעקש עליהם ויש דברים שבהם אפשר לתת לילד קצת יותר חופש.
• עמדו במילה שלכם: אם הבטחתם משהו – קיימו. בין אם מדובר על עונש ("היום לא תלך לחבר כי לא סידרת את החדר") ובין אם מדובר על חיזוק חיובי שהבטחתם על התנהגות רצויה.
• גלו הבנה כלפי רגשותיו וצרכיו של הילד תוך הצבת גבולות אמפטית ברמה ההתנהגותית ("אני מבין שאתה מאוד רוצה ללכת לחבר ורואה כמה אתה כועס ונסער, אבל היו זה לא יתאפשר. אני מבטיח לך שיהיו עוד הזדמנויות").

טיפול בהפרעת התנגדות ODD

ישנם מספר סוגים של טיפולים שיכולים לסייע בהתמודדות עם הפרעת התנגדות:

• טיפול פסיכו-דינאמי: על פי הגישה הדינאמית, אנחנו מתפתחים וגדלים בתוך קשרים משמעותיים בחיינו והם הבסיס להתפתחותנו. טיפול פסיכודינמי בהפרעת התנגדות יתמקד בניסיון לפתח את יכולות הויסות הרגשי של הילד, לתמוך בתהליכי הנפרדות שלו ובהעלאת הביטחון העצמי שלו דרך ביסוס של יחסים טיפוליים בטוחים שבהם ירגיש הילד מובן ונראה. התנסות חיובית בתוך קשר טיפולי מטיב, תאפשר לילד לשכלל בהדרגה את המיומנויות הבין-אישיות שלו ולהביא אותם לידי ביטוי גם בתוך קשרים אחרים בחייו.
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: על פי הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, הפרעת התנגדות מתפתחת כתוצאה מחיזוקים שליליים או חיוביים של הסביבה להתנהגות המתריסה של הילד. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT יכלול הדרכה גם לסביבה הקרובה של הילד ויתמקד בהפחתת החיזוקים שניתנים לילד על התנהגותו השלילית, לצד פיתוח והגברה של מתן חיזוקים חיוביים על התנהגות הרצויה.
• הדרכת הורים: את הטיפול בהפרעת התנהגות מתנגדת חשוב ללוות בהדרכת הורים משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא לתמוך בהורים שעוברים התמודדות יום יומית קשה וכואבת. המטפל מהווה עבורם מקום בו הם יכולים לפרוק את הרגשות והתחושות הקשות ובכך לחדש כוחות ולהיות פנויים יותר רגשית לילדם. הסיבה השנייה היא בנייה של מנגנוני תמיכה עבור הילד גם בבית באמצעות מתן של כלים פרקטיים להתמודדות.
• טיפול תרופתי: במקרים מסוימים יישקל מתן טיפול תרופתי שעשוי לסייע בהפחתת הזעם והאגרסיביות.

מכון תל אביב לפסיכותרפיה מתמחה בטיפול בהפרעות התנהגות, תוך מתן מענה מקיף ותמיכה בעת הצורך בכל הקשור להפרעת התנגדות אצל ילדים. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או התייעצות.