הצבת גבולות לילדים

האינטראקציה בין הורים לילדים הינה מורכבת וחשובה מאין כמותה. בניית קשרים טובים בין ההורים לילדים והצבת גבולות נכונה עשויה להוביל למערכת יחסים טובה ומפרה, כאשר הילד סופג מהוריו ערכים, דרכי התנהגות וכישורים חברתיים נכונים התואמים את הנורמה החברתית. יחד עם זאת, כאשר קיימים קשיים מהותיים בקשר הדבר עשוי להוביל למערכת יחסים בה ההורה מתקשה להתמודד עם הילד. התוצאה עבור הילד היא קשיים רגשיים שונים המתבטאים בבעיות התנהגות, קשיים חברתיים, קושי לשאת הצבת גבולות וכדומה.

בניית הסמכות ההורית והצבת גבולות לילדים ונוער היא מטרה לא פשוטה עבור חלק נכבד מההורים. קושי זה מורכב מ"מלחמת רצונות" או קונפליקט מתמשכים בין הילד להוריו. קונפליקטים אלו מתקיימים באופן טבעי בכל מערכת יחסים, וחלק מהתמודדות איתם כרורכה בבניית סמכות הורית ברורה ומדוייקת, בה יופנמו הגבולות בהם ניתן לפעול ואשר יתוו לילד את דרכי הפעולה השונות לקראת התמודדות טובה יותר.

כיצד ניתן להציב גבולות כהורים בצורה נכונה? מה עושים כשמתעוררים קשיים שונים בתהליך זה? תהליך זה הנו הדרגתי ומוביל ללא מעט חיכוכים בין הילד להוריו עד שבשלבים מסוימים המצב נראה בלתי ניתן לפתרון. על ההורים להכיל מצבים שונים בהם נמצא ילדם, לנסות להימנע ככל הניתן מביקורת והאשמה של הילד. על ההורים להפנים כי מטרתם אינה רק להדגיש את השלילי ומה שאינו כשורה, אלא להוות דמות מחנכת.

כללי אצבע להצבת גבולות לילדים

לדוגמה רצוי שההורה יציג בפני ילדו נושאים כלשהם באופן המבוסס על רציונל או המחשת הצד ההגיוני שבדבר, ובצורה שתואמת לגילו. הנה מספר כללי אצבע שעשויים לעזור להורים בהתנהלות השוטפת:

1. תחושת עצמאות רבה ככל שניתן שתגדיל את תפיסת המסוגלות העצמית של הילד.
2. מתן תחושת שליטה בנעשה לגביו – לתת לילד אפשרות לתקן טעות או להפסיק בעצמו את פעולה שגויה אותה ההורה רוצה לתקן או להפסיק.
3. הכנה מראש – להכין את הקרקע לפני הפסקת פעולה מהנה ולא באופן מפתיע ושרירותי על מנת להימנע מעימות אפשרי בנושא.
4. הגדלת מרחב הבחירה – לתת לילד לבחור מה הוא רוצה עד כמה שניתן.
5. מתן חיזוקים חיוביים יותר מאשר חיזוקים שליליים – לנסות לומר מחמאות כגון "כל הכבוד לך" מאשר ביקורת "לא כך עושים".
6. מתן חלופה חיובית עבורו לאיסור מסוים של ההורה.
7. לשקף את הרגש של ההורה שעומד מאחורי ההתנהגות של הילד.
8. הצגת מטלות באופן חיובי – עשיית פעולות יחד עם הילד והדגשת ההנאה שבדבר, מה שמעניק לו משמעות.
9. משא ומתן עם הילד כפיתרון זמני – הילד יבחר מתי לעשות פעולה מסוימת שההורה רוצה שיעשה בתנאי ש..
10. תיקון התנהגות לא נאותה – לתת לילד לתקן בעצמו את הפעולה שעשה ככל שניתן.
11. וידוא הבנה של הרציונל העומד מאחורי כל פעולה (חל על כל הסעיפים כאמור).

ואם בכל זאת עצות אלו לא עוזרות כמצופה?
מומלץ לזכור שבכל מקרה עדיף להגיב בחיזוק שלילי (מניעת דבר מה חיובי כמו צפייה בטלוויזיה בתגובה למעשה לא נאות) ולא בעונש (כגון צעקות ובידוד חברתי). עם זאת, ישנם מקרי קיצון המחייבים מענה מתאים לדוגמה קפיצה לכביש סואן או כל פעולה מסוכנת אחרת. על העונש לבוא מיד אחרי הפעולה השגויה (למשל צעקה על הילד) ובאופן תואם על מנת שתיווצר התחושה של חיבור בין המעשה שעבר גבול ברור לבין התגובה.

במידה ולא מצליחים להתקדם בנושא הצבת גבולות וסמכות הורית מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע מתאים. ייתכן שקיימים קשיים רגשיים או אחרים המחייבים טיפול דוגמת פסיכולוג קליני המתמחה בילדים ונוער או פסיכותרפיסט.