פוסט-טראומה אצל ילדים

פוסט-טראומה אצל ילדים - אבחון וטיפול

גם ילדים חווים אירועים קשים ולא פשוטים מסוגים שונים, כגון עדות או השתתפות בתאונה, אובדן קרוב של חבר משפחה או חבר קרוב, מחלה, תקרית חברתית משמעותית, אירוע אלים, פריצת מלחמה וכדומה. כל אירוע טראומטי יכול להיות תקרית חד פעמית או אירוע שחוזר על עצמו והיה חלק משגרת חייו של הילד. כל אירוע שהשאיר חותם רגשי של פחד, בהלה, תחושת מצוקה ובלבול מתמשכים הוא אירוע שיש להתייחס אליו ולעקוב אחר השפעותיו. במאמר זה נרחיב על פוסט-טראומה אצל ילדים.

לילדים יש קושי גדול יותר לעבד אירוע טראומטי מאשר מבוגרים. קשה להם יותר לגבש התייחסות נכונה ומציאותית ולהבין בדיוק מה עבר עליהם. יש לזכור שילדים ובני נוער עוד נמצאים בגדילה והתפתחות רגשית וקוגניטיבית ועל כן המנגנונים שהם מפעילים מול האירוע שעברו אינם בשלים עדיין.

פוסט-טראומה אצל ילדים, הינה אירוע פתאומי שמאיים ומערער את הנחת היסוד שהעולם הנו מקום בטוח ומוגן. בקרב ילדים, החוויה הזו מועצמת על ידי תחושת חוסר אונים וחוסר היכולת להבין את המתרחש מסביב. טראומה עלולה לפגוע ולהגביר דימוי עצמי נמוך אצל ילדים ותחושת הביטחון של ילד, שחש כי יכולת הוריו להגן עליו מתערערת.

אירועים שונים עלולים להיות הגורם לפגיעה בילד ובאיכות חייו והם מתבטאים בקושי בתחומים רבים. אירוע טראומתי אצל ילדים, מפר את הארגון בחוויית העצמי, הוא עלול לנפץ את תחושת השליטה, הבנת החוקיות של העולם והביטחון של הילד. הטראומה עלולה לערער גם את חווית העצמי ביחסים, במיוחד אם אירוע טראומתי נגרם על ידי אדם מסביבתו הקרובה של הילד.

בגילאי הגן, חשיפה לאירוע טראומתי כלשהו יכולה להוביל לרגרסיה התפתחותית, ילדים עלולים לחזור להתנהגויות מהן כבר נגמלו. עיבוד הטראומה בילדות, מושפע מהטמפרמנט של הילד, מידת חוסנו הנפשי, התמיכה שהוא מקבל או לא מקבל, מסביבתו הקרובה, ומידת חומרת האירוע. לצערנו, ישנם מקרים בהם האירוע הטראומתי הופך לגורם מעצב את האישיות של הילד ומשפיע על חוויותיו ותפיסתו את העולם.

כהורים, אנו מנסים להגן ככל יכולתנו על ילדינו מפני אירועים קשים ובפרט מפני טראומות, אנו מנסים לשמור עליהם מכל משמר ומפחדים מן הדברים עליהם אין לנו שליטה.

הנפש הרכה של הילדים בגיל הרך, נתונה לשינויים, ומאפשרת להם להתמודד ולעבד את החוויה הטראומתית שחוו ביתר קלות מאשר מבוגרים, אך מאידך, החוויה הופכת לחלק משמעותי ומעצב בחייהם ואת עתידם.

בגילאים מאוחרים יותר, בעיקר בגילאי בית הספר היסודי, ההתמודדות עם טראומה עשויה לקבל פן אחר, הילדים בגילאים הללו, ברוב המקרים נמנעים מלדבר ולשתף את הטראומה, הם מנסים ככל האפשר להדחיק אותה ולהתנהג כאילו שלא הייתה מעולם. לעתים צצים קשיי ריכוז, נטייה לאגרסיביות ואלימות ובעיות התנהגות שונות.

במקרים קיצוניים יותר, ניתן לראות נטייה להתנסויות מסוכנות ולפריצת גבולות מופרזת. בגילאים הללו, הנפש של הילדים פחות בוסרית אך רחוקה מלהיות מגובשת ולכן טיפול פסיכולוגי בשלבים כאלה לרוב מורכב וממושך יותר, אך יעיל ומסייע.

חשוב להבין כי להורים ישנו חלק מהותי בדרך בה ילדיהם מבינים את המצב. לאחר אירוע קשה שהופך או עלול להפוך לאירוע טראומתי, חשוב ביותר לשדר רוגע, במידת האפשר, להמשיך בשגרת החיים ולתת תחושת ביטחון ושליטה על המצב. חשוב מאוד לדבר עם הילד, להסביר ולפשט את המצב עבורו, להסביר לו אילו אפשרויות עומדות ברשותו.

כמובן שבמקרים קיצוניים אין אפשרות להורים לספק תמיכה שכזו, הדבר לגיטימי מאוד ואין סיבה לחוש רגשות אשמה ונחיתות בעקבות כך. במקרים כאלה לטראומה ייקח זמן ארוך יותר להחלים, וחשוב לפנות לסיוע באמצעות עזרה נפשית.

יש להבין כי התמודדות עם פוסט-טראומה אצל ילדים, גם כאשר היא אורכת זמן ממושך, מדובר בזמן לגיטימי, וחשוב לתת לילד את כל הזמן הנדרש והסבלנות המלאה להחלים מהטראומה. לתת לו לבטא את הטראומה שלו בכל דרך בה הוא בוחר (בכי, הסתגרות, סיוטים) לא כדאי לנסות להכריח את הילד לחזור להתנהגות נורמטיבית, אלא להביע כלפיו קבלה והבנה לגבי הרגשות שחושף בביטויים שונים.

בדרך כלל, עם הטיפול והתמיכה הנכונים, פוסט-טראומה אצל ילדים לא תתפתח או שתופחת עצמתה. הטראומה תקבל את המקום שלה בנפש הילד והמתבגר, ולמרות שלא תיעלם היא תהפוך לחלק מעברו ועולמו הפנימי אך לא תפריע לילד לנהל שגרת חיים בריאה ולתפקד באופן מלא.

פוסט-טראומה אצל ילדים

אצל רוב הילדים, שחוו אירוע קשה, ההתמודדות הקשה תחלוף מעצמה לאחר פרק זמן ותתרחש החלמה טבעית. עוצמת התסמינים ותדירותם תפחת אט אט עם הזמן. הילד צפוי לחזור למסלול תקין, בעזרת סיוע משפחתי וטיפולי. אצל רוב הילדים, בדרך כלל לא תתפתח פוסט-טראומה, אך במקרים מסוימים, כאשר הסימפטומים אינם חולפים, גם חודש לאחר האירוע הטראומתי, והם גורמים לשיבוש בתפקוד התקין היום יומי של הילד, נהוג בדרך כלל לאבחן את ההפרעה כפוסט טראומתית.

להפרעה הפוסט טראומתית, שלושה סימפטומים מרכזיים המאפיינים אותה:

• חוויה מחדש את הטראומה: זיכרונות של הטראומה החוזרים וצפים. וגורמים בכל פעם מחדש למצוקה עזה, כמו סיוטים, פלשבקים וכדומה.
• הימנעות: הימנעות מכל דבר שעלול להזכיר את הטראומה או להציף רגשות הקשורים בה, הימנעות ממקומות, או מאנשים המזכירים את האירוע הטראומתי, חוסר התעניינות בפעילויות שבעבר היוו הנאה ותחושת זרות כלפי הסביבה.
• עוררות יתר: קשיים בשינה, כעס, קשיי ריכוז, דריכות, תגובתיות מוגברת לרעשים או גירויים בלתי צפויים.

טיפול באירוע טראומטי אצל ילדים

טיפול באירוע טראומטי כולל מפגשים עם הילד, עם משפחתו, ובמידת הצורך גם עם גורמים חינוכיים מעורבים. הילד הוא חלק ממערכת שלמה בה הוא חי, משפחה, בית ספר וחברה. ועל כן ראייה כלל מערכתית תורמת להבנת חייו והמצבים בהם הוא עומד. בנוסף, חשוב לגייס את הסביבה הנדרשת במאמץ לעזור לילד להתגבר על הטראומה ולחזור לשגרת החיים.

בכדי למזער נזקים, מומלץ לבצע התערבות קרובה ככל האפשר לאחר הטראומה, אופי ההתערבות חייב להתבצע על ידי מטפל מוסמך לטיפול מסוג זה, וזאת על מנת לאפשר לילד לבטא את רגשותיו באופן כזה שיסייע ויתמוך בעיבוד החוויה ולא יגרום להחמרת המצב. לעתים, ישנן גישות טיפוליות המאמינות בטיפול משפחתי, אם וכאשר פיצול המשפחה הנו אחד מן המרכיבים שגרמו לחוויה הטראומתית להופיע. אך ישנן כמה אפשרויות טיפול:

טיפול פסיכולוגי בפוסט טראומה

קיימות מגוון גישות טיפוליות הקשורות בעיבוד חוויה טראומתית. הטיפול הפרטני בפוסט-טראומה אצל ילדים, יתעסק מצד אחד בלימוד הילד טכניקות שונות של הרגעה והגברת תחושת השליטה והעצמאות של הילד, ומהצד השני, המטפל ייבצע חשיפה הדרגתית למרכיבי האירוע ויווסת את רגשותיו. במכון תל אביב לפסיכותרפיה ישנם פסיכולוגים ופסיכולוגיות ילדים מקצועיים, המתאמים את אופי הטיפול לגילו ולשלב ההתפתחותי של הילד, וישנם אמצעים מגוונים המשמשים כעזר במהלך הטיפול כמו משחקים, ציורים, צעצועים ועוד.

מטרת הטיפול היא בעיקר לאפשר לילד לעבד מבחינה רגשית וקוגניטיבית את הטראומה. לעיתים המטפל ממליץ לשלב טיפול תרופתי העשוי להועיל בהפחתת החרדה,והרבה פעמים הוא גם עוזר לקשיי הריכוז או השינה שצצים בעקבות האירוע.

אנו במכון תל אביב לפסיכותרפיה מבצעים טיפול פוסט-טראומה אצל ילדים החל מגיל שנתיים. אנו מטפלים באמצעות משחק, מוזיקה ואמצעים השלכתיים אחרים. הטיפול לעתים הנו טיפול דיאדי ומלווה בהדרכת הורים.

טיפול משפחתי: תמיכת המשפחה, מהווה מרכיב חשוב ביותר בתהליך הטיפולי. בטיפול המשפחתי יתאפשר להורים מקום לבטא את הקשיים שעולים כתגובה למצוקה של הילד. הטיפול המשפחתי נועד לספק תשובות ודרכי התמודדות על מה שעובר על הילד ולתת מענה ללבטים יום יומיים העולים על הפרק. תפקיד המטפל הוא לתמוך במשפחה, להשרות אווירת ביטחון ולהוות גורם מקצועי מרכזי שמלווה את ההתמודדות של הילד ושל כל משפחתו.

טיפול קבוצתי: כאשר מדובר באירוע רב נפגעים, יש לשקול מקום להקים מסגרת טיפול קבוצתית, שתאפשר לילדים להחליף ביניהם חוויות ולשתף אחד את השני. הילד מרגיש שמבינים אותו יותר בקבוצה, שם יכול למצוא מודל לחיקוי ותמיכה רבה. יחד עם זאת, כאשר הילד איננו מעוניין בטיפול שכזה, יש לכבד את רצונו ולהבין כי שיטת טיפול בפוסט-טראומה מסוג זה אינה מתאימה לכל אחד.