התמוטטות עצבים והתמוטטות נפשית

התמוטטות עצבים היא מונח יומיומי אשר בא לתאר מצב של מצוקה נפשית אקוטית ופתאומית שבתוכה מרגיש האדם שאין לו די כוחות ומשאבים (פיזיים ונפשיים) בכדי להתמודד עם דרישות המציאות, ושהוא קורס תחת עומס ולחצים רבים (פנימיים וחיצוניים) שהוא מרגיש שמופעלים עליו.

באילו מצבים עלולה להתרחש התמוטטות נפשית?

ההתמוטטות עלולה להתעורר בעקבות התמודדות עם מצבי חיים מלחיצים אשר מאתגרים את כוחות ההתמודדות של האדם בתקופה המסוימת שבה הוא חווה אותם:

• מצבי חיים חדשים ומאתגרים (גירושין, פיטורין, מעברים, לידה של ילד וכדומה)
• מצבי אבל בעקבות מוות של אדם קרוב
• אירועים טראומתיים (תאונה, הימצאות בזירת מלחמה או פיגוע, פגיעה מינית ועוד)
• עומס יומיומי המוביל ללחץ ושחיקה נפשית
• מתיחות ביחסים עם אנשים קרובים

כל אלו ומקרים נוספים עלולים לגרום למתח ושחיקה נפשית ולהקצין במצבים מסוימים עד לכדי חוויה של קריסה והתמוטטות נפשית.

מתי צריך לפנות לטיפול?

ניתן להבחין בין שני מצבים של התמוטטות עצבים:

• מצבים נורמטיביים – מצבים בהם סימפטומים נפשיים מתעוררים בעקבות אירועי חיים קשים אובייקטיבית אשר באופן טבעי יכולים לעורר בכל אדם מצוקה נפשית ולפגוע באפן זמני בתפקודו (למשל אבל כתוצאה מאובדן של אדם קרוב, אירוע טראומתי ומסכן חיים, פיטורין וכו'). במצבים אלו הסימפטומים בדרך כלל חולפים מעצמם או בעזרת טיפול ממוקד.
• מצבים לא נורמטיביים – המצב השני הוא מצב של מצוקה נפשית קיצונית וחסרת פרופורציה ביחס לאירוע שגרם לה להתרחש: למשל, התמוטטות נפשית קיצונית בעקבות אי קבלה לעבודה מסוימת, ריב עם חבר/ה וכדומה. כמו כן, מצבים אלו גם כוללים מצבים נורמטיביים שבהם הסימפטומים לא דועכים או חוזרים בעתיד. כך למשל תגובה דיכאונית כתוצאה מאובדן של אדם קרוב שלא חולפת והופכת לדיכאון קליני של ממש.

במקרים אלו, בהם התגובה הנפשית היא קיצונית ולא מותאמת, ו/או כאשר היא הופכת קבועה ועקבית, יש צורך בהתערבות טיפולית ואף תרופתית.

6 תסמינים נפוצים להתמוטטות עצבים

• תגובה חרדתית: מלווה בתחושת חרדה ופחד קיצוני, לחץ פנימי אינטנסיבי ואובדן שליטה. לעיתים יהיו נוכחים גם סימפטומים פיזיים כמו כאבי חזה, דופק לב מואץ, בחילות, סחרחורות וכדומה.
• תגובה דיכאונית: מלווה באיבוד עניין והנאה, צמצום בפעילויות והימנעות, מצב רוח שלילי, תחושת ייאוש ופסימיות.
• הפרעות שינה: כתוצאה מהלחץ הרב ישנו קושי להירדם או התעוררות בשעות מוקדמות מאוד. לחילופין, לעיתים יתקבל מצב הפוך של שינת יתר.
• אי נחת ו/או עייפות ותשישות: כביטוי גופני של השחיקה הנפשית.
• תגובה פוסט טראומטית: מחשבות פולשניות, פלאשבקים, סיוטים ופחד וחרדה הקשורים לאירוע מפחיד שאליו נחשף האדם.
• תגובה פסיכוטית קצרה: במקרים מסוימים התמוטטות נפשית עשויה להתבטא גם בפגיעה בבוחן ובשיפוט המציאות התקינים. במצבים אלו מומלץ מאוד לפנות לקבלת טיפול.

התמוטטות עצבים או התמוטטות נפשית אינן מוגדרות כהפרעה נפשית ייחודית ומובחנת והנטייה היא לראות אותן כמשבר נפשי זמני וחולף שעשוי להימשך בין מספר שעות בודדות למספר חודשים. במקרים בהם הסימפטומים הנפשיים ממשיכים או חוזרים בעתיד ייתכן וההתמוטטות תתפתח לכדי תמונה קלינית רחבה יותר של הפרעה נפשית מוגדרת יותר.

הביטויים הקליניים של התמוטטות נפשית יכולים להיות מגוונים ומשתנים בהתאם לסוג ואופי המשבר, למאפיינים האישיותיים של האדם, כוחות ההתמודדות שלו, גנטיקה, נסיבות חיים ועוד.

איך מטפלים?

הטיפול במצבים של התמוטטות נפשית כולל לרוב שילוב של טיפול תרופתי לצד טיפול בשיחות. אופי וסוג הטיפול ישתנו בהתאם למצב הספציפי שעמו מגיע המטופל.

מכיוון שמדובר במצוקה נפשית אקוטית בה האדם מרגיש שהוא תחת קריסה, החלק הראשון של הטיפול יתמקד לרוב בארגון ותמיכה באדם במטרה להפחית את החרדה ולהביא לרגיעה נפשית מסוימת. טיפול תרופתי עשוי להיות יעיל בתמיכה בשלב זה.

לאחר שהושגה יציבות מסוימת, הטיפול יעבור להתמקד בחקירת הגורמים (המודעים והלא מודעים) שעומדים בבסיס המצוקה, ובהבנה ועיבוד מעמיק יותר שלהם במטרה לפתח את היכולת של האדם לזהות אותם ולהתמודד איתם בצורה אדפטיבית יותר כאשר הם נוכחים.