התקף חרדה: תסמינים פיזיולוגיים נפוצים

מעגל האימה של התקף החרדה

אם חווית התקף חרדה אתה בוודאי יודע עד כמה זה יכול להיות קשה ומפחיד. התגובות הפיזיולוגיות, הבלבול הקוגניטיבי והלחץ יכולים לתת תחושה כי משהו מסוכן בריאותית קורה כרגע בגוף. הרגעים הללו שיכולים להמשך גם עד כמה שעות לעיתים, משאירים חווית פחד מהפעם הבאה, שמים בסימן שאלה את מצב הבריאות, ובעצם מגבירים בך את החרדה שכבר הייתה קיימת לפני. זהו מעגל סגור שהצעד הראשון על מנת לצאת ממנו הוא להבין מה עובר עליך ומדוע.

מה מרגישים בהתקף חרדה?

התקף חרדה מפעיל סימפטומים פיזיולוגיים רבים. כל אותם סימנים להתקף חרדה קורים בגלל שהופעלה המערכת הסימפתטית שמטרתה לסייע לגוף להתמודד מול מצב מאיים וסכנה ממשית: עלייה מהירה בדופק על מנת שהגוף יוכל לרוץ בקלות, הזעה שמקשה על האויב לתפוס את מושא הסכנה, שינויים בראייה על מנת שהאדם יוכל לראות באופן חד למרחוק ועוד.

מה שקורה בעצם זה שמצב מתמשך של חרדות ופחדים בנפש מפעיל את מערכת ההגנה של הגוף במפתיע, ללא קשר לסכנה מיידית, או איום הגיוני. התקף חרדה הוא ביטוי גופני לרצון הפנימי לשמור על עצמך מפני החששות העמוקים שלך שבתפיסתך הם מאיימים ביותר.

מקבץ התסמינים עלול להראות ולהרגיש לך כאילו אתה עובר התקף לב, וזאת בשל הלחץ בחזה, הדופק המהיר, קשיי הנשימה בעקבות כך, אך אין מה לחשוש, הפעלה של המערכת הסימפתטית בהתקף חרדה לא יכול להוביל להתקף לב. ההבדל בין התקף חרדה והתקף לב מתחיל מכך שהתחושות שאתה מרגיש לא קשורות לאי ספיקת לב, והתסמינים יחלפו כשם שבאו.

מה שכן, לחוות התקפי חרדה באופן קבוע זה מצב שמאוד מתיש את המערכות של הגוף. הפרשת אדרנלין מוגבר ללא שום איום ממשי שלשמו יש את הצורך בכמות כזו של אדרנלין, אינה מצב בריא לגוף וזו סיבה נוספת לחשיבות הטיפול בחרדות.

מה גורם להתקפי חרדה?

הטריגרים להתפרצות ההתקפים מגוונים ועשויים להתעורר עקב גורמים סביבתיים כמו יחסי הורה – ילד, גורמים פיסיולוגיים (בעיות נוירולוגיות, השפעה גנטית או מחלות רקע אחרות), טראומה מן העבר ועוד.

כמה זמן נמשך התקף חרדה?

התקפי חרדה נמשכים בדרך כלל בין 10-30 דקות. זהו גם פרק הזמן בו תסמיני ההתקף מגיעים לשיאם. לעיתים, מדובר בהתקפי חרדה ארוכים יותר, ולרוב הם יימשכו כמה שעות. במקרים בהם ההתקפים המתמשכים חוזרים על עצמם, עלולה להתפתח הפרעת חרדה.

10 סימפטומים של התקף חרדה

1. דופק מהיר או דפיקות לב חזקות:

   דפיקות הלב יכולות להיות מאוד חזקות ועל כן מבהילות. ביומיום אנו כמעט ולא חווים דפיקות לב כל כך חזקות, אלא אם אנחנו בפעילות אירובית.
   מה לעשות? הפרעות קצב מגיעות בעקבות שחרור רב של הורמון אדרנלין, בזמן ישיבה או מנוחה יותר קשה לשאת את קצב הלב המהיר אז אפשר לקום ולהתהלך, להיות באיזו שהיא תנועה שהולמת את מצב הגוף.

2. רעידות:

   רעידות בידיים, רעידות ברגליים הן מאפיין מאוד ברור של חרדה, ואין צורך להיבהל, הן יחלפו מיד כשהגוף יירגע מההתקף, לעיתים רעידות גוף יופיעו באופן קל ויותר נשלט, ולעיתים בצורה חזקה יותר, תלוי בעוצמת ההתקף והסיטואציה
   מה לעשות? הרגישו אם מה שעוזר לכם זה לשחרר ולתת לגוף לרעוד , רק שמרו על סביבה בטוחה, מה שהכי עוזר כאשר הגוף רועד זה חיבוק חם מאדם קרוב, זה נותן תחושת החזקה של הגוף וביטחון.

3. הזעה:

   הזעה בגפיים או בכל חלק אחר של הגוף , יכולה להיות זיעה קרה, או זיעה מכך שהגוף נמצא בגל חום פנימי.
   מה לעשות? בכל מקרה לאחר שתרגישו יותר טוב כדאי להתקלח להרגעה ואז גם לנקות את הזעה שהצטברה, בכל מקרה אם אתם מרגישים שנכון לכם להשתתף מהר, או לנגב עצמכם עם מגבת עשו כך, אפשר להשתמש במגבת רטובה.

4. קשיי נשימה או קוצר נשימה:

   חוסר אויר או תחושת מחנק שיכולים להימשך לפרק זמן לא מבוטל. קוצר נשימה הוא אחד מהסימפטומים הנפוצים של חרדה. הוא מאוד מלחיץ, כיוון שהוא נותן תחושת סכנת חיים אמיתית אך אין הדבר כך.
   מה לעשות? קודם כל זכור כי הקושי הנשימתי אינו קשור בבעיה בריאותית במערכת הנשימה ואתה לא הולך להיחנק. אתה צריך להתמודד עם הקושי הנשימתי וכמה שיותר להקל עליו, צא לאזור עם אוויר, פתח חלון, נסה להתרכז בנשימות עמוקות וארוכות וזכור שזה עתיד לחלוף.

5. כאבים או לחץ בבית החזה:

   גם סימפטום זה נותן תחושה כי התקף לב עומד להגיע, אך אין זה כך. לחץ בחזה הוא תסמין שיכול גם ללוות לאורך תקופה בעיתות משבר קשים, ואם הוא על רקע רגשי אין חשש להידרדרות בריאותית.
   מה לעשות? לעיתים כשהתקף מגיע בזמן שינה יש צורך לשנות תנוחה ולהתרומם לישיבה על מנת לרווח את אזור בית החזה, נסה למצוא את התנוחה הנוחה שמעמיסה כמה שפחות לחץ על האזור.

6. חוסר יציבות / סחרחורת:

   לפעמים יש תחושת ריחוף או תחושה של כמעט התעלפות, קושי לשמר שיווי משקל ו/או חולשה בגוף או ברגליים.
   מה לעשות? למצוא מקום בטוח לשבת בו, מקום שקרוב אליך, בחדר בו אתה נמצא. לא להיבהל, כאשר ההתקף יחלוף היציבות תחזור, אם זה מרגיש טוב אז אפשר להשען בחצי שכיבה במיטה, שכיבה מלאה לא תמיד מיטיבה עם סחרחורות.

7. נימול בגוף / צמרמורות:

   לעיתים חלק מהגפיים נרדמים במהלך התקף חרדה, או שיש תחושה כללית של זרמים בגוף או בחלקים שונים ממנו, כמו לדוגמא תחושה של זרמים ברגליים. זה יכול להקשות על התנועה, ולהלחיץ, כאילו מאבדים תפקודים ואיברים, אך זה יחלוף.
   מה לעשות? כאשר נרדם אבר בגוף הדרך הטובה לעזור לו היא להפעילו כדי שכמה שיותר דם יזרום חזרה, אפשר לבקש נאדם באיתך שיעסה לך את החלק הרדום, אם אינך מרוכז והדבר פחות מפריע לך או אתה בקושי חש בו, אז זה יעבור מאליו.

8. תחושה של סכנת מוות:

   בהתקף חרדה האדם חווה שהוא נמצא בסכנת חיים, כל החרדות שמלוות אותו בחייו כרגע נמצאות בשיא הביטוי שלהן, הגוף בתגובה קיצונית, והחשיבה גם היא מתרכזת אך ורק בדאגה ממה שקורה. התחושה היא שהמוות יכול להגיע בקלות, והגוף ייכנע לו.
   מה לעשות? השתמש בטכניקות הרגעה אם התאמנת על כאלו, השתמש במודעות שלך שמסבירה כי אתה עובר התקף חרדה שלא יכול להוביל למוות ויחלוף בעוד מספר דקות או יותר. אם אתה לבדך, קרא לאדם שיהיה איתך.

9. גל חום פנימי:

   גלי חום פנימיים מציפים את האדם בתחושת בערה פנימית שלא ניתנת לקירור ולא נותנת מנוח עד שחולפת.
   מה לעשות? חכה עד שיעבור הגל, בדרך כלל הגלים הם של דקות ספורות, אם יש לך מקור לקירור אתה יכול לנסות להתקרב אליו על מנת להקל מעט.

10. תחושת איבוד שליטה כללית, וניתוק מהמציאות ולעיתים מהגוף:

    בעת התקף חרדה האדם נשלט על ידי מצב קיצוני שמתרחש בגופו. הסימפטומים הם התחושה הדומיננטית היחידה שקיימת כרגע, אין שליטה על מה שקורה, לא על הגוף, לא על המחשבות, ולא על הסביבה.
    מה לעשות? עבוד עם מחשבותיך, אם התאמנת על טכניקות הרגעה זה הזמן להפעיל אותן, מצא אדם להיות לידו, רק הקרבה הפיזית לאדם אחר נותנת תחושת ביטחון.

מה לעשות בזמן התקף חרדה? - עזרה ראשונה

כאשר אתה בהתקף חרדה זכור: אתה לא חוטף התקף לב, אלא התקף חרדה! אתה מסוגל לעבור אותו ולהתמודד איתו, ואין סיבה להילחץ עוד יותר. בכל מקרה גם אם אתה מרגיש מאוד רע ההתקף יחלוף, ואין סכנה אמיתית לחייך. אם אתה לבדך, כדאי לצלצל לאדם קרוב שיתמוך בך, עדיף למישהו בקרבתך שיכול להגיע להיות איתך.

איך ניתן לטפל בהתקפי חרדה?

עם התקפי החרדה ניתן להתמודד באמצעות טיפול פסיכולוגי. הטיפול מציע אבחנה קלינית מקפת, שבאה לבחון היבטים נפשיים שונים בחייו של האדם שעשויים לעורר אצלו תחושות חרדה, ולסייע לו בהתמודדות עם התופעה.
במקביל לאבחנה הנפשית, חשוב לבצע גם הערכה פיסיולוגית שמטרתה לשלול בעיות רפואיות שגורמות להתקפים.
במקרים מסוימים, מלווה התהליך גם בטיפול תרופתי להקלה בתסמיני החרדה.

טיפול מעמיק בהתקפי החרדה

כאשר אדם שסובל מהתקפי חרדה מגיע לטיפול במכון תל אביב לפסיכותרפיה נערכת הערכה קלינית מעמיקה תוך הסתכלות על התמונה הכללית של האדם, ולוקחת בחשבון את כל מאפייניו ואורח חייו. הדרך הטובה והיעילה ביותר להתמודד עם התקפי חרדה ולמנוע אותם היא לעבור תהליך של טיפול פסיכולוגי להתקפי החרדה מהם אתה סובל. במקביל להתחלת הטיפול הפסיכולוגי, אנחנו ממליצים למי שסובל מהתקפים שכאלו לשלול את קיומה של בעיה רפואית פיזיולוגית, הגורמת לסימפטומים של התקף חרדה להופיע.

במסגרת טיפול בחרדות אצלנו, בחלק מהמקרים נמליץ לשלב טיפול תרופתי, אך העבודה הטיפולית ברמת הרגש, המחשבה וההתנהגות היא ההתמודדות החשובה ביותר.

אנו מזמינים אותך לפנות אלינו על מנת שנוכל לסייע לך למנוע את התקף החרדה הבא.