חרדה חברתית

חרדה חברתית הינה תחושה חריפה של חוסר נוחות, דאגה או פחד עז, המתעוררים בעקבות סיטואציות חברתיות ומלווים בחשש מפני השפלה, ביקורת, לעג או זלזול. החרדה החברתית עשויה להופיע בזמן סיטואציה חברתית, אך גם לפני הסיטואציה, כאשר אנו חוששים מפניה, או אחרי אותה סיטואציה, כאשר אנו מבקרים את התנהגותינו ותפקודינו.

החששות הללו עלולות להביא את הסובלים מחרדה חברתית עד לכדי התנזרות מפעילויות חברתיות והסתגרות בבית, ולכן אם אתם סובלים מחרדה חברתית, דעו כי קיים טיפול בחרדה חברתית בעל יעילות ואפקטיביות גבוהים במיוחד.

אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו למכון תל אביב לפסיכותרפיה להתייעצות על מנת שנסייע לכם להשאיר את החרדה מאחור.  

כיצד פועלת חרדה חברתית?

חרדה חברתית היא הפרעה נפוצה ביותר (7% מהאוכלוסיה) ומופיעה יותר בקרב נשים. החרדה משתייכת למשפחת הפרעות החרדה, הנקראת "פוביה ספציפית". חרדות מסוג זה, מתעוררות כתוצאה מחשיפה לאובייקט או אירוע ספציפי. בתוך הפוביות הספציפיות ניתן למצוא גם את פחד הגבהים, אגרופוביה, קלסטרופוביה, פחד קהל, חרדת נהיגה ועוד רבות נוספות.

בבסיסה של החרדה החברתית עומד הפחד מפני מבוכה או השפלה פומביים, או מפני הערכה שלילית על ידי הסביבה. מחשבות שכאלה מלוות את כולנו ביום יום, וגם כאשר הן משפיעות על התנהגותינו ובחירותינו, אנחנו יכולים לרוב לחיות איתן בשלום, ולא לייחס חשיבות מכרעת לפידבקים אפשריים. אצל הסובלים מחרדה חברתית, המחשבות האלה מהוות את העיקר, הן חוזרות ונשנות, והרבה פעמים אינן מרפות. הן מעוררות רמות גבוהות של חרדה, והאדם מתקשה לתפקד עימן. זה גורם למצוקה חריפה ועשוי לפגוע משמעותית בתפקוד היום יומי ובניהול אורח חיים תקין.

החששות הללו, מביאות בדרך כלל להימנעות מסיטואציות חברתיות, הנתפסות כפוטנציאל להתעוררות המבוכה העזה. כך אנשים אשר סובלים מחרדה חברתית, מרגישים מצוקה עזה מחשיפה, ונמנעים מכל מיני פעילויות, כביכול שגרתיות, בפני אחרים. כגון אכילה בציבור, דיבור בפני קהל, יציאה לדייטים, שימוש בשירותים ציבוריים וכדומה.

זהו מדרון חלקלק שעלול להגיע עד כדי הימנעות מחברה בכלל, ומיצירת קשרים בינאישיים בפרט. התנהגות חברתית זו מגבירה את הפער הגדל והולך במיומנויות חברתיות וגורם לדימוי עצמי נמוך, קשיים בביטחון העצמי, תחושת תסכול, קושי באמון ודחייה.

כאשר מדובר בסיטואציות בלתי נמנעות, שלא ניתן לפסוח עליהן, ההשתפות בהן מלווה באי נעימות גדולה וחרדה, אשר עשוייה להתבטא בתסמינים פיזיולוגיים (אשר דומים לעיתים להתקף פניקה) כגון הזעת יתר, צמרמורות, סחרחורות, קוצר נשימה, קלי חום וקור, הסמקה, גמגום וכיוצא בזאת. חשוב לציין כי הגורם אשר מעורר את החרדה, הוא אינו הפעולה כשלעצמה, אלא הפעולה בפני אחרים.

בסופו של דבר החרדה מתפשטת מעבר לסיטואציה עצמה. האדם מוטרד ממה יחשבו עליו לפני שהאירוע החברתי התחיל, ועסוק נואשות בהתכוננות והיערכות לסיטואציה ובמחשבות נוקשות של כישלון אפשרי. אותו אדם יתלבט אם להגיע לאירוע ויעשה חזרות בראשו על הדברים שיגיד או יעשה. ההתכוננות הזו כמובן מגבירה את החרדה.

גם בסיום האירוע, החרדה אינה פוחתת, שכן כעת האדם יוטרד מן השאלה איך הוא היה. הוא ינתח כל צעד ומילה שלו, ושל אנשים שהיו סביבו. הניתוח האובססיבי כמעט, לא תורם לתחושתו של האדם החרד, הוא מרוכז בעצמו ומה שהוא זוכר היטב מאותו אירוע, הוא הדימוי השלילי שלו. הוא מנתח את הסיטואציה עם דגש חזק על מקומות שהוא מרגיש כי הוא נכשל בהם. כתוצאה מכך החרדה מתעצמת ומאבדת את פרופורציותיה.

ברוב המקרים החשש מפני המבוכה או מפני התפקוד הלקוי מוגזמים וחסרי פרופורציות, אך לעיתים הנבואה מגשימה את עצמה, החרדה אכן מביאה לתפקוד לקוי, מה שמוביל לפגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי והלימודי. כך נוצר 'מעגל קסמים' אשר קשה לצאת ממנו לבד.

אחת הדרכים שאנשים הסובלים מחרדה חברתית משתמשים בכדי להתמודד עם החרדה, הינה פיתוח שיטתי של התנהגות אשר עשויה כביכול להחזיר מעט את הביטחון והשליטה לאדם. למשל, כאשר אדם חושש מדיבור בפני רבים, מפאת התוצאה האפשרית שיחשבו שהוא טיפש, הוא יעסיק את עצמו בדברים בינו לבין עצמו בכדי שלא יהיה פנוי לשיח.

התנהגויות שכאלה, על אף שהאדם מאמין כי הן מסייעות לו, הן לא מעלימות את החרדה, ולרוב הן משמרות ומחמירות אותה. שכן התנהגותו אכן הופכת נוקשה מדי ולא תואמת את הסיטואציה, כך הוא מושך תשומת לב והדבר מגביר כמובן את החרדה. (כאמור- 'מעגל קסמים')

טיפול פסיכולוגי יכול לתת מענה לקשיים חברתיים, גם בגלל שבבסיסו, טיפול מהווה אינטראקציה חברתית בין שניים, נוצר קשר בינאישי, שמהווה סימולציה בסביבה בטוחה, לקראת קשרים אחרים מחוץ למרחב הטיפולי.

מהם התסמינים המעידים על קיומה של חרדה חברתית?

ניתן לחלק את התסמינים של החרדה החברתית לשלושה תחומים:

• תסמינים פזיולוגיים: דפיקות לב מואצות, כעידות, קוצר נשימה, כאבי בטן, סחרחורות, סומק, הזעת יתר וכדומה. תסמינים אלו הינם ביטוי של הפעלת מערכת ההגנה שלנו (FIGHT OR FLIGHT) שתפקידה במקור להכין אותה להתמודד עם סכנות אפשריות. בחרדה חברתית התוצאה היא לעיתים קיפאון. האדם לעיתים לא יהיה מסוגל לדבר או לנוע מרוב חרדה.
• תסמינים התנהגותיים: הימנעות מהסיטואציה המעוררת חרדה מפאת חוסר יכולת להתמודד עם המצוקה שמלווה אותה. לרוב הם יתרחקו כמה שניתן מסיטואציות חברתיות, ובמקרה והם כן יהיו נוכחים באחת כזו, הם יעמדו ויתבוננו מהצד מבלי היכולת להיכנס אל תוך הסיטואציה.
• תסמינים קוגניטיביים: החרדה החברתית מעוררת בדרך כלל מחשבות מיידיות, אוטומטיות ולא רציונליות. אשר בעיקרן עומדת ההתעסקות במה חושבים עליי, ואיך אני נראה או נתפס בעיני אחרים. ביקורת עצמית נוקשה ביותר, אשר מובילה את האדם לחשוב כי מה שהוא חושב ומעריך ככישלון, כך גם אחרים לבטח יחשבו עליו. בנוסף, כאשר החרדה מתעוררת, ניתן להבחין בקשיים קוגניטיביים שמתלווים אליה, בעיקר בתחומי הזיכרון והשליפה.

טיפול בחרדה חברתית

עם המודעות ההולכת וגוברת כלפי הפרעות החרדה והחרדה החברתית בפרט, נערכו מחקרים שונים בנושא הטיפול בהן. פסיכותרפיה וטיפול תרופתי הוכחו כיעילים בטיפול בהפרעות החרדה, והשילוב של שניהם נמצא כיעיל ומהיר בטיפול בסמפטומים.

הטיפול שנמצא המוצלח והאפקטיבי ביותר, אשר הולך ומקבל יותר ויותר מודעות כיום, הוא הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי (CBT). בו המטופל לומד לזהות מהן המחשבות הלא רציונליות שמתעוררות אצלו וכיצד להחליפן במחשבות יעילות יותר להתמודדות. במסגרת טיפול בחרדה חברתית בשיטת CBT המטופל לומד טכניקות של הרגעה עצמית, הוא נחשף, בליווי צמוד של המטפל, ובאופן הדרגתי, לסיטואציות אשר מעוררות חרדה, עד לכדי שליטה במידה ובעוצמת החרדה.

טיפול בחרדה חברתית בשיטת CBT הינו טיפול שונה במהותו מהטיפול הפסיכולוגי, הוא ממוקד יותר ובדרך כלל גם מביא לתוצאות מהירות ומיידיות. מטרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, הינה לשנות את דפוסי המחשבה המעוותים, והלא מציאותיים. ולחשוף את המטופל, בהדרגה, להתמודדות מציאותית ומיטיבה עם מצבים חברתיים, שעד כה אותו אדם בחר להימנע מהם.

אצלנו במכון תל אביב לפסיכותרפיה תמצא מטפל מוסמך- איזי מאימן, המטפל בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT), ובעל ניסיון של שנים בתחום. אנו ממליצים בחום, במצב של חרדה חברתית או כל חרדה כלשהי שמתעוררת ומפרה את האיזון והנחת, לפנות אלינו לפגישה ראשונית.

אנו במכון תל אביב לפסיכותרפיה מאמינים  כי על מנת שאדם יצא ממעגל הבדידות, עליו להתנסות בחוויות חיוביות יותר של קשר בינאישי. טיפול בחרדה חברתית מהווה בעצמו התנסות בינאישית בתוך מרחב מוגן ומאפשר, ויכול ליצור רצון להתנסויות דומות גם מחוץ למרחב הטיפולי. אינטראקציות טובות בהן יש תמיכה ואמון הדדי יכולות להעניק חוויה נעימה ומתקנת לגבי העצמי והזולת. בנוסף, הזדמנויות חברתיות אלו מאפשרות לאמן ולפתח מיומנויות חברתיות שאינן מפותחות מספיק.

אם אתה סובל מחרדה חברתית אנו מזמינים אותך ליצור איתנו קשר. אנו נתאים לך טיפול לחרדה חברתית שייעזור לך להשתחרר ממנה במהרה ולהתחיל ליצור חברויות מספקות וחוויות חיוביות.