הרטבת לילה

כיצד אפשר להתמודד עם הרטבת לילה?

הרטבת לילה אצל ילדים, או כפי שהן מכונות בשפה המקצועית – בעיות שליטה בסוגרים, מאופיינות בתופעות של בריחת הפרשות באופן בלתי רצוני. קיימות שתי צורות נפוצות של בעיות שליטה בסוגרים:

• אנקומפרסיס – הפרשת צואה לא רצונית .
• אנורזיס – הפרשת שתן לא רצונית.

שכיחות ההפרעות הללו נאמד בין 1-4%% כתלות בגיל וטיב ההפרעה. תופעות האנקומפרסיס או האנורזיס גורמות מצוקה רבה ובושה הן עבור הילד והן עבור ההורים.

תחת משפחת בעיות שליטה בסוגרים, נכנסת בעיית ההרטבה, בקרב ילדים. זוהי בעיה התפתחותית, המתרחשת בדרך כלל בשלב הגמילה מהחיתולים ולעיתים גם לאחר מכן. על אף שנראה כי זוהי לא בעיה נפוצה, מדובר בבעיה מאוד שכיחה בקרב ילדים בגילאים הללו. בעבר הבעיה הייתה אפופה מבוכה ובושה ולכן נראה כי שיעורי התפוצה אינם גבוהים. אך עם זאת, אצלנו במכון, אנו מקבלים הרבה פניות הקשורות בנושא.

אם גם הילד שלכם סובל מבעיית הרטבת לילה, פנו אלינו ונשמח לסייע לכם לפתור אותה.

הרטבת לילה -סיבות השלכות פסיכולוגיות

הרטבת לילה אצל ילדים הינה בעצם אירוע של איבוד שתן לא רצוני, המופיע אצל הילד בגיל בו כבר מצופה ממנו לשלוט בסוגריו, ולהשיג שליטה בזמן מתן שתן. אירוע בודד של הרטבת לילה אצל ילדים אינו נכנס תחת ההגדרה להרטבת לילה ובעיות השליטה בסוגרים. ילד מעל גיל חמש שמרטיב במשך שבועיים לפחות בשני לילות בשבוע, יוגדר כילד הסובל מהרטבת לילה.

לעיתים המקור לבעיה הנו פזיולוגי, למשל בעיה במערכת הסוגרים, או לחלופין במערכת העיכול או המעיים, ולכן חשוב להתייעץ קודם כל עם רופא. יחד עם זאת, גם במקרים בהם המקור הינו פזיולוגי, לעיתים הוא אינו המקור היחידי, ובמצבים אלו טיפול פסיכולוגי עשוי להיות יעיל, בשל מקורות רגשיים המתלווים לתופעה.

כאשר ההרטבה מתרחשת בעת שינה, היא מוגדרת כהרטבת לילה. זוהי צורה שכיחה של הופעת ההרטבה, ונחשבת פחות מורכבת מבחינה נפשית. לעומת זאת, כאשר ההרטבה מתרחשת בשעות היום, היא מוגדרת כהרטבת יום. צורה זו פחות שכיחה, היא נגרמת לרוב בשל איפוק ממושך או התרוקנות לא מלאה של כיס השתן, נחשבת מורכבת יותר מבחינה נפשית ועל כן הטיפול בהן הינו שונה.

לבעיות שליטה בסוגרים ישנה השפעה עמוקה בכל מיני רבדים בחייו של הילד. הבעיה גורמת לו לתחושת בושה וכישלון ופוגעת לרוב בדימוי ובביטחון העצמי שלו. ולכן כאשר התופעה נמשכת לפרק זמן ממושך, היוצא מגדר הסביר, חשוב מאוד לפנות לייעוץ מקצועי באמצעות פסיכולוג ילדים ובמידת הצורך להתחיל בתהליך טיפולי. לרוב אצל פסיכותרפיסט התפתחותי.

סוגים של הרטבת לילה אצל ילדים:

הרטבת לילה ראשונית

מדובר בתופעה בה הילד מרטיב בלילה מאז ומתמיד. ברוב המקרים הסיכויים שמדובר בהפרעה התפתחותית או פסיכולוגית קלושים ביותר.

הרטבת לילה שניונית

כאשר התופעה פסקה וחלפה למשך כמספר חודשים, ולאחר מכן הופיעה שוב. במקרה כזה, מדובר לרוב בתופעה הנובעת מאירוע משמעותי כלשהו שהשפיע על הילד רבות, מבחינה נפשית. במקרה בו הילד כבר נגמל לגמרי מחיתולים וחזר לכך, ההרטבה היא אינה הבעיה אלא רק הסמפטום ויש לאתר את מקור הבעיה ולטפל בו.

הרטבת לילה מונוסימפטומטית

תופעה בה הילד מרטיב בלילה בלבד, ללא תסמינים דומים במשך היום.

הרטבת לילה פוליסימפטומטית

תופעה בה הילד מרטיב בלילה, ובנוסף מופיעים תסמינים גם במשך היום, איבוד שתן, דחיפות בצורך מתן שתן במהלך שעות היום, זיהומים חוזרים ונשנים במערכת דרכי השתן, עצירויות, כאבים בעת מתן שתן.

גורמים אפשריים לבעיית הרטבת לילה:

חשוב לציין כי לא תמיד גורם ההרטבה ברור ומובהק ולעיתים ישנן אפילו מספר סיבות אפשריות להופעת ההרטבה.

גורמים פזיולוגיים:

עיכוב התפתחותי של מערכת העצבים המרכזית

הפרעות שינה (שינה עמוקה או נדודי שינה)

הפרעה בקצב הפרשת ההורמון האנטי דיאורטי אשר אחראי על הפחתת ייצור השתן במהלך השינה.

כיס שתן קטן באופן יחסי לגילו של הילד

גורמים גנטיים ותורשתיים

סיבות אורגניות

צריכות מאכלים ומשקאות המכילים קפאין

עצירות

גורמים רגשיים:

חרדה נטישה

פחדים וחרדות

חוסר בשלות רגשית

קשיים חברתיים

אירוע טראומתי

מתח בין ההורים (ייתכן סביב ריבים חוזרים ונשנים של ההורים ובעת תהליך גירושין)

טיפול בהרטבת לילה

בדרך כלל, ילדים מתגברים על בעיית פעילות יתר של השלפוחית באופן עצמאי, לאחר גיל 4, בדרך כלל פוחתים מקרי בריחת השתן בקרב ילדים, והילד לומד להגיב בזמן לאותות שגופו מאותת לו. בנוסף, בעיית ההרטבה עשויה לדעוך ולהחלים לעיתים קרובות כאשר אירוע מלחיץ או טראומתי עובר או שהשפעתו דועכת.

במידה והילד אינו מתגבר על המצב באופן ספונטני, יש לפנות לייעוץ מקצועי, לעיתים מומלץ להתחיל בתרגילים לחיזוק שרירי השלפוחית וכן כלים להקניית הרגלי שליטה במתן שתן אצל הילד.

קודם כל, אם המצב נמצא אכן מדאיג והתופעה מתמשכת על פני זמן אינו סביר, יש לעבור בדיקות אצל רופא מוסמך, בכדי לשלול בעיות אורגניות, העלולות לגרום להופעת ההרטבה בלילה. כאשר שוללים סיבה רפואית אפשרית, ומתחילים בטיפול, הדרישות הראשונות להתחלה בשינוי ההרגלים, הינם למלא יומן מתן שתן בכדי לגבש הערכה ראשונית של הילד, ובנוסף, להימנע משתיה ומאוכל בסמוך לשינה וכן לתת שתן לפני השינה.

מטרת הטיפול העיקרית בהרטבה בקרב ילדים, היא כמובן לעזור לילד להצליח לנהל אורח חיים רגיל, ככל הילדים, פירושו ללכת לישון ללא כל אחריות, לחץ או ההכנות מיוחדות, וסיוע בהחזרת הביטחון ותחושת השליטה בחייו של הילד. חשובה ביותר, כחלק מתהליך טיפול בהרטבת לילה, השתתפות והתערבות ההורים ונוכחותם בתהליך כחלק פעיל, על ידי מתן חיזוקים חיוביים והגברת המוטיבציה. ענישה איננה יעילה במקרים כאלה ועלולה להזיק ולהאט את התהליך.

כאשר הילד כבר הגיע לשלב בו הוא שולט בסוגריו, ומתרחשת רגרסיה, ניתן להסיק בדרך כלל כי מדובר בבעיה נפשית ולא פיזית, ויש צורך לברר ולהבין לעומק את מקור הבעיה ואת הקושי איתו הילד מתמודד.

אופן הטיפול אצלנו במכון

אצלנו במכון תל אביב לפסיכותרפיה, המטפל\ת, בשיתוף פעולה עם ההורים, מחפשים פתרונות לדעיכת הסמפטומים דרך הקניית כלים והרגלים חדשים, תוך תמיכה בילד. במקביל, במהלך הטיפול, המטפל, ביחד עם המשפחה, מנסה להבין את הדפוסים המשפחתיים שהיו עשויים לתרום לפיתוח הסימפטום אצל הילד. היעדר טיפול בהרטבת לילה אצל ילדים מעלה את הסכנה כי עם הזמן עלולים להופיע סימפטומים שניוניים שהינם תולדה של המצב המתמשך, לדוגמה: ביטחון עצמי ירוד, דימוי עצמי נמוך אצל ילדים, דחייה חברתית, פגיעה בקשר בין הילד להוריו.

הטיפול כולל הדרכת הורים, שמלווה את הטיפול ומאפשרת המשך עבודה טיפולית של ההורים גם בבית. ובמידת הצורך, גם מתן סיוע וטיפול משפחתי.

גיל 4 הוא הגיל המומלץ להתחיל בבירור וטיפול, כאשר התופעה מתמשכת ואינה מראה סימנים של דעיכה. על מנת למנוע מהילד עיכובי התפתחות ובשלות בעתיד, וכן תחושות של בושה והסתגרות, חשוב לפתור ולהגיע לשורש הבעיה כבר לפני גיל בית הספר. זאת לאחר הערכה רפואית ופגישת אבחון, בה הילד יעבור מספר בדיקות אשר ישללו הרטבת לילה מסיבות פזיולוגיות, שיכלול בין היתר את הערכת סוג ההרטבה וחומרתה, בדיקה של הרגלי שינה והרגלי מתן שתן, וכן סריקה קצרה של ההסטוריה המשפחתית והרפואית. לאחר כל אלה, תידרש מידת הערכת נכונות של הילד ומשפחתו להתחיל בתהליך, שעשוי להימשך זמן מה ודורש הרבה מוטיבציה ושיתוף פעולה של הילד ומשפחתו.