מחשבות שווא, דלוזיות ופרנויות

מחשבות שווא (או בשמן הלועזי: דלוזיות) מתייחסות לאמונות ורעיונות שגויים שיש לאדם לגבי עצמו, לגבי המציאות החיצונית ולגבי הקשר שלו עם המציאות.

היכולת לתפוס, להבין ולפרש את המציאות בצורה נכונה עוזרת לנו ליצור שפה משותפת עם שאר בני האדם ולהסתגל לסביבה. דלוזיות מבטאות פגיעה ביכולת של האדם להפריד בין מה שקורה אצלו בפנים (מחשבות, דמיון) לבין המציאות החיצונית כפי שהיא. הוא למעשה חי את עולמו הפנימי בצורה אינטנסיבית ביותר ותופס את המחשבות שלו כאמת שדרכה הוא מבין ומפרש את המציאות.

מחשבות שווא נעות ברצף שבין מחשבות "קלות", שעשויות להיות קרובות למציאות (למשל אדם שמרגיש שמתנכלים לו בעבודה), לבין מחשבות שמבטאות פגיעה נרחבת ועמוקה יותר בשיפוט המציאות (למשל אדם שטוען שנבחר למשימה מיוחדת על ידי גורמים חשאים בשל היותו נערץ, חשוב ודגול).

באילו מצבים עלולות להופיע מחשבות שווא?

המצבים המזוהים ביותר עם מחשבות שווא הם מצבים פסיכוטיים ובתוכם הפרעות דלוזיוניות וסכיזופרניה. לעיתים במצבים אלו נראה כי הדלוזיות מתרחבות והופכות לרשת של אמונות שגויות שעל פיה האדם חי כדרך להימנע ממפגש עם מציאות מכאיבה.

יחד עם זאת, מחשבות שווא נפוצות בעוד מגוון מצבים והפרעות נפשיות. לעיתים הן יופיעו במצבים של מאניה, דיכאון קשה, הפרעות אישיות ועוד. אולי תופתעו אבל הן גם עשויות להופיע במצבים מסוימים אצל אנשים "נורמטיביים" שלא סובלים מהפרעה נפשית של ממש.

מחשבות שווא עלולות להופיע גם כתוצאה משינוי במנגנונים מוחיים בעקבות שימוש בסמים פסיכו-אקטיביים (פטריות, LSD) ומחלות נוירולוגיות (אלצהיימר).

מכירים את זה שאתם נמצאים בסערת רגשות וטיפה "מאבדים את זה"?

לכולנו קורה לפעמים שאנחנו מייחסים כוונות ומחשבות לאחרים על סמך תחושה פנימית, גם אם הן לא לגמרי תואמות את המציאות האובייקטיבית. לרוב זה קורה במצבים שבהם אנחנו טעונים רגשית ונמצאים בחוסר ודאות, למשל – המתנה לציון במבחן גורלי או בתחילתו של קשר רומנטי שעוד לא ברור לגמרי איפה עומד הצד השני.

מצבים אלו מערערים משהו בביטחון הפנימי שלנו ומעלים את מפלס החרדה והמתח. תחושת חוסר הביטחון ואובדן השליטה יכולים לגרום לנו לפתח כל מיני תיאוריות על מנת לצמצם את חוסר הוודאות ולתת פשר לתחושת האיום שאנו חווים באותם רגעים.

חשבו למשל על אדם שמרצה בפעם הראשונה בפני קהל חדש ומרגיש שכולם מסתכלים עליו בעין בוחנת. אותו אדם למעשה כל כך לחוץ וחרד מהמפגש עם הלא נודע עד כי הוא משליך על הסביבה את החשדנות והתוקפנות שלו עצמו. כתוצאה מכך, הוא חווה את הקהל כביקורתי ובוחן.

מי רגיש בעיקר למחשבות שווא?

בדרך כלל אנשים רגישים מאוד פגיעים למצבים של פגיעה בשיפוט המציאות, בעקבות הופעה של מחשבות שווא. זאת מאחר והם מסתובבים בעולם עם "עור דק" שמקשה לעיתים על היכולת שלהם להבחין בין מחשבות ותחושות פנימיות לבין המציאות החיצונית. לפעמים מדובר בסבל של ממש.

יחד עם זאת, בספרו "מלכוד 22" כותב ג'וזף הלר: "רק בגלל שאתה פרנואיד, זה לא אומר שלא באמת רודפים אחריך". אסור לשכוח שאנשים רגישים מאוד מצוידים ב"חיישנים" מפותחים. לפעמים הם מזהים נכון ניואנסים שאנשים אחרים יתקשו לזהות. לכן, יש לקחת אותם ברצינות ולבדוק לעומק את טענותיהם, גם אם הן נשמעות תחילה מופרכות.

מה הקשר בין טראומות מוקדמות, מחשבות שווא ושחזור של דפוסים רגשיים מזיקים?

בואו נחשוב על אדם שכילד, הוריו העמידו עבורו ציפיות בלתי אפשריות שהוא לא הצליח לעמוד בהן. אותו אדם הפנים מודל פנימי של יחסים שבהם הוא תמיד מאכזב את האחר השופט והביקורתי, ומרגיש אשם על זה. הוא מסתובב בעולם עם אמונה פנימית עמוקה שלאנשים יש ממנו ציפיות גבוהות ושכל הזמן בוחנים אותו. כתוצאה מכך, במצבים מסוימים הוא חווה אנשים בסביבתו כביקורתיים וחש רדוף על ידיהם, גם אם לא באמת כך הדבר במציאות.

מקור מחשבות או אמונות שווא אלו אמנם נעוץ בטראומה מוקדמת שיש בה גרעין של אמת (הוריו באמת ציפו ממנו למה שלא היה מסוגל והתאכזבו ממנו), אולם האדם "לוקח" אותן אתו גם לסיטואציות חדשות בחייו והופך חשדן ומפוחד גם בהן. כך הוא למעשה משחזר את אותם דפוסי יחסים שבתוכם הוא מרגיש מאוים ומשותק ולבסוף מאכזב. ייתכן אפילו שיימשך באופן לא מודע לאנשים בעלי אופי ביקורתי ורודני שקשה לספק אותם.

מתי מחשבות שווא מצריכות התערבות טיפולית?

קורה שאנחנו מייחסים כוונות לאנשים אחרים על סמך תחושת בטן, אך בדרך כלל לאחר זמן קצר נירגע ונשכח את מה שהיה או שננסה לבחון את הדברים מעוד נקודות מבט. לעומת זאת, אם אדם דבק באמונות שווא בצורה עקבית ועיקשת, גם לאחר שהוצג לו מידע שסותר את אמונתו, יש מקום לחשוש ולפנות לגורם רפואי או טיפולי מוסמך.

חשוב לציין שהקביעה האם מדובר באמונות שווא היא תלוית תרבות. כלומר, אמונה תיחשב לאמונת שווא רק אם היא לא מקובלת בהקשר החברתי והתרבותי שבו חי האדם. לדוגמא: ייתכן שאדם שמאמין שיש לו כוחות ריפוי מיוחדים יאובחן עם מחשבות שווא בתרבות מערבית, אך לאו דווקא בתרבויות שבטיות שאפילו מכתירות אנשים כאלו כקדושים ומיוחדים.

מחשבות שווא נפוצות:

• תכנים של גדלות – שבהם האדם מציג תחושת גרנדיוזיות מוגזמת ומייחס לעצמו כוחות נשגבים, משמעות מיוחדת וחשיבות עצמית שחורגים מהמקובל. למשל: אדם שמאמין שיש בכוחו לרפא אנשים בהינף יד או אדם שמאמין שהוא אישיות מיוחדת ("אני ישו").
• תכני רדיפה (מחשבות פרנואידיות) – הכוללים ייחוס של כוונות רעות וזדוניות לאנשים. דלוזיות פרנואידיות הן ככל הנראה השכיחות ביותר. דוגמה למחשבות מסוג זה יכולה להיות אדם שמאמין שרוצים להזיק לו/רודפים אותו/עוקבים אחריו. ייחוס הכוונות הרעות יכול להיות מופנה לאדם בודד ו/או לארגונים ממשלתיים, ביטחוניים, משטרה וכדומה ("השב"כ מאזין לי").
• מחשבות יחס – האדם מייחס משמעות מיוחדת לדברים נייטרלים ותופס אותם כמכוונים אליו. למשל, אדם שמאמין שהחזאי שהודיע על גשם בעצם עשה זאת כדי להעביר לו מסר סמוי.
• מחשבות שליטה – ייחוס של כוונות שליטה למקור חיצוני, למשל אמונה כי אדם/דמות/ארגון מסוים שולטים במחשבותיי או המחשבה ההפוכה שבה האדם מרגיש שיש לו שליטה על מחשבות של אחרים.

טיפול במחשבות שווא

כפי שצוין, לא כל אדם שמרגיש שאנשים מסתכלים עליו בעין שלילית סובל בהכרח מדלוזיות. חשוב להבין אם המחשבות קבועות, עיקשות, רחבות ומשפיעות על ההתנהגות של האדם.

כמו כן, דלוזיות הן לעיתים חלק מתמונה קלינית רחבה יותר וחשוב לזהות ולהבין את ההקשר הרחב יותר שעמו מגיע האדם. ייתכן למשל שדלוזיות יופיעו על רקע משבר אקוטי (למשל אובדן של אדם קרוב) או על רקע הפרעה נפשית מתמשכת (כדוגמת סכיזופרניה), כאשר ההתייחסות והטיפול בשני מקרים אלו יכול להיות שונה.

הקו הטיפולי הראשון בדלוזיות יכלול בדרך כלל טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות במטרה לצמצם ואף להעלים אותן. לצד הטיפול התרופתי מומלץ לשלב טיפול רגשי שיסייע בשלב הראשון בארגון והרגעה ובהמשך יתמקד בניסיון לעזור למטופל להפריד בין המחשבות והתחושות הפנימיות שלו לבין המציאות החיצונית.