מלאני קליין – תיאוריית יחסי האובייקט

מלאני קליין נולדה למשפחה יהודית שחיה בוינה שבאוסטריה. למדה וערכה אנליזה אצל שנדור פרנצי הונגרי שהיה מתלמידיו המובילים של פרויד. שאר חייה חיה בלונדון ועסקה בתאוריות התפתחות סביב נושא יחסי אובייקט ומשחק, כפי שעסק בכך גם דונלד ויניקוט.

עיקר עבודתה של קליין עסקה בהבנת העולם הנפשי שפרויד הציע, לא באמצעות דחפים ויצרים המבנים את האישיות אלא כתאוריה של התפתחות המבוססת על יחסים בינאישיים. זו היתה גישה אמיצה ושונה: במקום מודל של שלבים התפתחותיים הציעה קליין פוזיציות חוויתיות, מחשבתיות המלמדות על מיקומה של הנפש.

מהו הקשר בין התינוק והאם – ואיך הוא קשור לחרדה?

קליין הדגישה את יצר המוות והתוקפנות, והדגישה את עולם הפנטזיה של התינוק המתקיים במקביל ובהמשכיות לעולם המציאות של תינוק, ויחסי האובייקט שהוא מייצר: עוד מלידתו מתקיימים בו שני עולמות אלו.

מבחינת קליין, ובשונה מפרויד, התינוק נולד עם חרדה שאותה הוא חווה על ידי האגו, כאשר פרויד טען כי האגו מופיע לאחר ה'איד' המולד ובהיותו בן שנה לערך. כלומר טענתה של קליין כי האגו נוכח מהרגע הראשון, גם אם הינו כמעט ואינו מורגש, והוא חותר למגע בינאישי תמידי עם האם.

קליין הציעה בתאוריה שלה ניגודיות מובנית. באותו רגע ובאותה נפש אפשר להיות ולא להיות, להתקיים ולא להתקיים. התינוק נוכח כאשר הוא מרוקן עצמו מול האם, משליך עצמו מולה, הוא קיים מולה ואיתה באמצעות ההזדהות ההשלכתית (אותה אסביר בהמשך). כך בעצם הגדירה קליין מחדש זרם פסיכולוגי שנקרא "פסיכולגיית שני אנשים" – Two person psychology. המשמעות היא כי נדרשים שניים, התינוק ואמו, כאשר אט אט האם עוזרת לתינוק לארגן את עולמו הפנימי.

הטיפול בילדים על פי קליין התבסס על משחקיות, שהיא הכלי לעבור בין שתי פוזיציות נפשיות מרכזיות אותן הציעה קליין: הפוזיציה הסכיזו-פרנואידית והפוזיציה הדפרסיבית (דכאונית).

מהי העמדה הסכיזו פרנואידית?

בפוזיציה הראשונה המוקדמת, הסכיזו-פרנואידית, קליין סברה שאין באפשרותו של התינוק לתפוס את אמו כשלמה אא הוא תופס חלקים ממנה, דוגמה מפורסמת שקליין התייחסה אליה: השד הטוב והשד הרע. השד של האם נתפס כמטיב וחיובי בעיניי התינוק כאשר מספק תזונה ומרגיע, אך כאשר אינו מספק זאת הוא נחשב כרע ופוגעני. לדעת קליין התינוק מפצל Splitting בין השניים, בין היותו גם טוב וגם רע, ופיצול זה הוא בעצם המאפיין מרכזי של פוזיציה זו.

בהמשך הילד לומד לחוות את האם כשלמה יותר (בערך בגיל חצי שנה), פחות מפצל חלקים שלה כך שהתלות במנגנון הפיצול יורדת, וכך ניתן לעבור לשלב הפוזיציה השניה – הדפרסיבית.

מהי העמדה הדפרסיבית דיכאונית?

בפוזיציה הדפרסיבית מבין התינוק שלמעשה הן החוויות החיוביות שחווה והן החוויות השליליות מקורן באמו שהיא אחת ושלמה. עם תהליך זה, התינוק אט אט חש שהוא עלול לפגוע באמו, שגם הרי ישנן מחשבות שליליות כלפיה, כך עלול לאבד חלקים חיוביים ונחוצים עבורו הנמצאים בה.

מה המשמעות של תוקפנות אצל קליין?

המושג תוקפנות משמעותי ומרכזי בהבנה של קליין. התינוק תמיד ישליך על האם תוקפנות מתוך חרדתו המציפה, מכך שהחלקים הרעים שבתוכו יהרסו חלקים טובים באם וחוזר חלילה. מדובר בדחפים מנוגדים, את דחף המוות הוא משליך אל האם, והאם חשה זאת וחווה זאת אל תוך עצמה באופן לא מודע (הזדהות השלכתית). התינוק לרגע 'התנקה' והתוקפנות וה"רוע" שהושלכו אל האם, אך אז מתעוררת תחושת חרדה רודפנית שעכשיו האם רעה ועלולה לפגוע חזרה.

כיצד ומתי עוברים בין שתי העמדות?

קליין הסבירה בתיאוריה שלה כי הפנמת אובייקט חיצוני פנימה לתוך עולמו של התינוק מאפשרת מעבר מעמדה סכיזופרנואידית לעמדה דפרסיבית. החרדה הגדולה ביותר של התינוק הוא לאבד את האובייקט, כלומר את אמו, בכך שמשליך עליה תוקפנות וגם חושש מהיותה רעה עקב כך וש"תרדוף" אותו.

התינוק לפי קליין מתחיל לעשות אידיאליזציה לאובייקט שמאפשרת לו מידה מסויימת של שליטה בחרדה של אובדן האובייקט האימהי, תחושה שכוללת תחושת מסוגלות וכל יכול, מה שקליין הגדירה כ"הגנה מאנית".

הטיפול הפסיכולוגי על פי קליין

קליין ראתה במרחב הטיפולי כהתמודדות עם הכאן ועכשיו. היא גורסת כי האדם חווה משהו, עובר עליו משהו כעת, בחדר, מול המטפל, הוא נוכח בתוך הזדהות השלכתית מול מפל שאינו ניטרלי, שנמצא ביחסים עם המטופל, שהם שניים בתוך החדר. על המטפל להרגיש, לחוות מה קורה, להיות עם המטופל היכן שהוא נמצא ולא להיות בעמדת "יודע כל" שיאיר את הדרך.

הטיפול לא קורה על פי קליין אצל האדם פנימה בתוכו אלא בין שניים, המטפל והמטופל. הטיפול הקלייאני אינו נעים, המטפל נמצא היכן שהמטופל נמצא רגשית, ויחד איתו "יחלימו יחדיו", תוך התמודדות ועימות עם היחסים ביניהם. המטפל צריך לאפשר לפי קליין למטופל לחוות גם חוויות קשות ומאתגרות בטיפול, לעיתים אף מאיימות, ועל המטפל להיות שם עימו.

מושגים מרכזיים בתורתה של מלאני קליין

צרות עין Envy – התינוק על פי קליין עשוי לחוות שנאה לא רק כלפי האובייקט הרע אלא גם כלפי האובייקט הטוב שבו הוא תלוי ולפיכך שונא אותו. לפיכך יכולה להיווצר צרות עין שמתבטאת ברצון להרוס את האובייקט הטוב שכן אינו יכול לנכס לעצמו את הדברים הטובים שבאותו אובייקט.

קליין הציעה שצרות עין טבעה ברמות גבוהות ומולדות של דחף המוות או טראומות שאינן מאפשרות להכיל ואף להנות מחלקי אובייקט טובים ומטיבים. לפיכך התינוק מתקשה להכיל לתוך עצמו חוויות חיוביות וטובות של האובייקט, העצמי מרגיש לא מוחזק ומוזנח וכך מעגל זה ממשיך.

קנאה Jealousy – משמעות הקנאה בראייתה של קליין הוא להרוס ולקלקל את הטוב שקיים באם מצד התינוק. קנאה בניגוד לצרות עין, מבוססת על יחס בין שני אנשים לפחות. לדוגמה גבר או אישה שמרגישים שאדם שאהב עליהם איננו שם עוד. מדובר במרחב שהינו יותר מורכב מצרות עין שכן מדובר ביחסים בינאישיים, לכן מתאים יותר לעמדה הדיכאונית של קליין.

הזדהות השלכתית projective identification – קליין גרסה כי כבר בשלב העמדה הפרנואידית סכיזואידית התינוק שלא עבר לגמרי היפרדות מאמו, משליך את הדימוי העצמי התוקפני שלו על האם, ומפנים חזרה את הדימוי שהשליך – וכך למעשה נוצרת ההזדהות ההשלכתית.

למעשה קיימים 3 שלבים לתהליך ההזדהות ההשלכתית: שלב א' – השלכה של מחשבות או רגשות על האחר (עמו הוא נמצא במערת יחסים), שלב ב' – כולל קבלה של האחר את מה שהושלך באופן לא מודע ואף מתנהג בהתאם לכך, ושלב ג' – שלמעשה סוגר מעגל זה, כולל יחסים בין השניים המשחזרים שוב ושוב את דפוסי היחסים הלא בשלים או לא פתורים של המשליך.

מקורות

• סטיבן מיטשל ומרגרט בלאק, פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית (תל אביב: תולעת ספרים, 2006), 175-145
• קייזה, מ. התקנאות והכרת תודה. בתוך: התיאוריה הקלייניאנית- נקודת מבט בת זמננו בעריכת קטלינה ברונסטיין. הוצאת תולעת ספרים, 2008.
• קרן מלאני קליין הבריטית – https://melanie-klein-trust.org.uk/