פרנויה והפרעת אישיות פרנואידית

אנשים הסובלים מפרנויות או הפרעת אישיות פרנואידית חשים חשדנות יתר כלפי הסביבה, הם דרוכים ומתוחים כחלק מתחושה בסיסית של חוסר אמון מול אנשים בעולם. תגובותיהם לרוב בעלות עוינת וכעס, והם יתקשו לראות את האחריות האישית שלהם במתרחש ויטילו את האשמה על הזולת וכוונותיו.

חוסר אמון זה מתבטא בתחושה שאחרים חושבים איך להרע להם, מתכננים מזימות סודיות כאלו ואחרות נגדם, וכל זאת כחלק מדפוס קבוע המופיע לאורך זמן ולא רק לתקופה קצרה או סביב משבר מסוים.

קיימת נטייה ברורה ולא מותאמת לחשוד באחרים ולפרש את דבריהם ומעשיהם ככאלו שרוצים לאיים או לזלזל בצורה מכוונת. אנשים הסובלים מהפרעה זו נמצאים בדריכות מתמדת, באי שקט, עומדים על המשמר, ולמעשה בשל כך גם נראה לאנשים סביבם כי הם קרים, לא נוגעים ברגש באופן פתוח, ואף כעס כלפיהם עקב החשדנות הבלתי פוסקת.

פעמים רבות דברים שיתרחשו בתוכם, בעולם הנפשי הפנימי שלהם, יושלכו החוצה לאדם אחר. לדוגמה אם אדם הסובל מהפרעת אישיות פרנואידית ניגש לראיון עבודה, ולוקח זמן עד קבלת התשובה, ישליך על המראיין את החששות והפחדים שלו, ויחשוב כי הוא רוצה להרע לו, שהוא עושה דווקא, שהמראיין רוצה לפגוע בו בדרך מסוימת.

איך לזהות פרנויה? תסמינים להפרעת אישיות פרנואידית

ע"פ ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי DSM-V, ישנם מספר סימפטומים להפרעה.

על מנת לאבחן הפרעה זו, על לפחות 4 מהתסמינים הבאים להתקיים, לא כחלק מהפרעה או מחלה פסיכיאטרית אחרת:

• סירוב עיקש לתת אמון באחרים, מתוך פחד בסיסי שחשיפה כלשהיא מולם תנוצל לרעה.
• עיסוק בלתי פוסק בספקות וחששות נאמנות לגבי אחרים, גם אלו שקרובים.
• מחשבות בלתי פוסקות של חשדות כלפי אחרים, שהם יפגעו, ינצלו וכן הלאה.
• קושי רב לסלוח על עלבון, נטייה לנטור טינה ללא יכולת לעשות תהליך עם זה.
• נטייה לפרש אמירות, מצבים ואנשים באופן שגוי ככזה שבעל משמעות נסתרת של זלזול וכדומה.
• חשד שוב ושוב גם אם אינו מוצדק כי בן או בת הזוג אינם נאמנים להם.
• תגובות עצבניות באופן לא מותאם מול איום לא אמיתי על מי שהם, הייצוג שלהם ושמם הטוב.

מה הגורמים להפרעת אישיות פרנואידית?

הפרעת אישיות זו יכולה להיות מאובחנת עוד בגיל ההתבגרות ואף לפני כן. לרוב מייחסים את הגורמים לכך כי ייתכן שאחד מההורים היה בעל הפרעה דומה, והילד גדל בסביבה זרועת חשדנות, שליטה ותובענות.

תיאוריות שונות העלו סברות כי מדובר בפגיעה ביחסי אובייקט מוקדמים, כלומר התפתחות באמצעות מנגנוני הגנה לא מפותחים, ללא יכולת בריאה להסתגל למצבים שונים ולאנשים, ולראות מיד את האחר כמאיים ופוגעני.

תיאוריות אחרות רואות הפרעת אישיות פרנואידית כחלק מתוצאה של סביבה בה היתה הזנחה או טראומה או התעללות, כלומר היתה הפרעה משמעותית בהתפתחות של הילד שיצרה מנגנונים מסוג זה, במיוחד השלכתיים, כלומר ייחוס דחפים ומחשבות שלי לאדם אחר.

תרופות פסיכיאטריות לטיפול בפרנויות

כאשר מחשבות הייחוס של מחשבות, אירועים וכדומה לאדם אחר מפריעות מאוד לאדם הסובל מהפרעה זו, עד כדי פגיעה בתפקוד היומיומי, יש לשקול עזרה של טיפול תרופתי פסיכיאטרי מעבר לטיפול נפשי פסיכולוגי. טיפול מסוג זה עשוי להיות אנטי חרדתי או אנטי פסיכוטי על מנת להוריד את רמת המחשבות הללו.

טיפול תרופתי יכול לעזור גם בתקופות בהן יש מוצפות של מחשבות של עצבים, כעס, התפרצויות זעם, עוררות וחשדנות יתר על המידה. כמו כן, טיפול תרופתי עשוי לעזור בהתמודדות עם דלוזיות – כלומר עם מחשבות קבועות שאין להן אחיזה במציאות ושאי אפשר לשכנע את האדם אחרת, וזאת עד כדי מצב פסיכוטי. במצב זה ימליץ הרופא הפסיכיאטר מתן טיפול אנטי פסיכוטי לפי שיקול דעתו.

דרכי טיפול נוספות

מעבר לטיפול תרופתי פסיכיאטרי ניתן ורצוי לטפל באמצעות טיפול פסיכולוגי. הקושי הגדול כמובן הוא הקושי של האדם הסובל מהפרעה זו לתת אמון בסיסי באיש המקצוע. כאשר אדם הסובל מהפרעה זו נתקל בקשיים רבים בחייו, בזוגיות או בעבודה, מתבשלת הבנה כי יש להיעזר הטיפול על מנת להתמודד טוב יותר.

טיפול דינמי יכול לעזור בהתמודדות עם הפרעה זו, לתת כלים לראות את האחר בצורה קצת שונה ופחות חשדנית, להגביר ביטחון עצמי, להבין טוב יותר את העולם הבינאישי שמסביב ולספק תחושה מאיימת פחות.

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי, גם עשוי להיות יעיל במתן כלים שונים להתמודדות עם חשיבה אחרת, שונה, למתן אפשרויות שונות, כגון עיוותי חשיבה שמתקיימים וכיצד הם משפיעים בסופו של דבר גם על ההתנהגות.

למידע ופרטים נוספים אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר. במכון תל אביב לפסיכותרפיה מטפלים רגשיים שונים, פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכיאטרים מומחים ועוד, המנוסים במתן טיפול בתחום זה.