דימוי עצמי נמוך

מדוע חשוב לשקם דימוי עצמי נמוך?

העיסוק בדימוי ובביטחון העצמי, מלווה את האדם באופן תדיר בכל מישורי החיים – משפחה, חברים, לימודים, קריירה ועוד. דימוי עצמי נמוך ותחושות חוסר ביטחון הינם בדרך כלל תוצאה של קשיים ברורים. הקושי אינו עומד בזכות עצמו וללא סיבה קשורה. במרבית המקרים מדובר בקושי מסוים של האדם להסתמך על עצמו, ליצור קול פנימי ברור וצלול, כמעין משענת אישית שעליה ניתן להשען בעת הצורך.

ישנו קשר ישיר בין דימוי עצמי נמוך ותחושות חוסר ביטחון עצמי לבין דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות אכילה, קשיים ביצירת קשרים בין אישיים\ זוגיים בריאים, ביקורת עצמית, הרסנות, פרקפציוניזם וכדומה. חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך הינם בעצם הפער שיש בין מה שהאדם שואף להיות לבין איך שהוא מעריך את עצמו בפועל. כאשר הפער גדול מדי, האדם נוטה לפתח ביקורת עצמית מופרזת והרסנית והוא מייחס לעצמו בעיקר כשלונות והחמצות.

דימוי עצמי נמוך עלול להיות הרסני, ואין סיבה שתמשיך לסבול ממנו. צור איתנו קשר ולמד כיצד להשתחרר ממנו וכיצד לבנות ביטחון עצמי.

מדוע רבים סובלים מבעיית דימוי עצמי נמוך?

הסיבות לדימוי עצמי נמוך יכולות להיות רבות ומגוונות, החל מסיבות פיזיות וכלה בסיבות נפשיות כגון דחייה חברתית, קושי עם מראה חיצוני וכדומה. דימוי עצמי, מוגדר כמכלול של תכונות ומאפיינים שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג על פיהם. הדימוי העצמי שלנו מתפתח עוד מהינקות ולאורך החיים, בבגרות, והוא תלוי בגורמים חיצוניים ופנימיים.

לרוב, דימוי עצמי נמוך אינו משקף את הכישורים האובייקטיבים של האדם. יחד עם זאת, על פי מחקרים בתחום, נמצא קשר הדוק בין ביטחון עצמי ודימוי עצמי גבוה לבין הישגים גבוהים ותפקוד יעיל וטוב במישורי החיים. ולכן ניתן להסיק כי דימוי עצמי נמוך פוגע במימוש העצמי ובהבאה לידי ביטוי את הכישורים הייחודיים של אותו אדם.

אנו נוטים לחשוב על ביטחון או חוסר ביטחון כעל תכונה קבועה. אך למעשה מדובר דווקא בתחושה גמישה ודינמית המשתנה באופן תמידי במהלך החיים, בהתאם למעשים או לחוסר המעשים שלנו. אדם אשר חווה תסכולים וכשלונות רבים, יתפתה לשכנע את עצמו כי זוהי תכונת אופי שאיתה הוא צריך להשלים ויאמין כי מאז ומעולם לא זכה בדימוי עצמי גבוה. אותו אדם יחוש תחושות כגון 'הדשא של השכן ירוק יותר'.

זוהי כמובן אמונה שגויה, נבואה המטעה את האדם, ומגשימה את עצמה. למעשה, זהו מעגל 'קסמים' בו שרוי האדם, ומאמין כי אין לו כל טעם לנסות ולשנות את המצב, מהפחד להיכשל שוב ושוב ולהרוס עוד יותר את דימויו. כך בדיוק משתמרת תחושת חוסר הביטחון, כאשר האדם נכווה וחווה כשלונות מרובים ולבסוף מרים ידיים.

אותו אדם איננו מתאמץ עוד בלהגיע ליעדיו, אלא מאמין כי גורלו הוא כזה וכך מגביר את הידרדרות הביטחון ונטייתו לוויתור והמנעות. לדימוי העצמי ישנו קשר הדוק לביטחון העצמי- אדם אשר חווה חוויות טובות וקיבל משוב חיובי מהסביבה, יהיה בדרך כלל בעל דימוי עצמי גבוה וביטחון עצמי גבוה. לעומת זאת, אדם אשר חווה כשלונות ופערים בין השאיפות שלו, להצלחותיו, יהיה בעל דימוי עצמי ירוד וניכר ויפגין חוסר ביטחון. לחלופין, ישנם מקרים, בהם אדם שכזה, ינסה בכל כוחו להמנע מהכאב הכרוך בדימוי העצמי הנמוך, ויצור לעצמו דימוי עצמי שאינו ריאלי, ובטחונו העצמי יהיה מופרז ומלאכותי.

הדימוי העצמי קשור בהכרח לחוסן האישיות להכיל חוויות שליליות, דחיות וכשלונות. לכל אדם מידה מסויימת של יכולת להכיל פגיעות נפשיות לחוויות מעצבות שכאלה. לעיתים, דווקא אנשים אשר נתפסים כבעלי דימוי עצמי גבוה, יחוו כישלון בצורה קשה ביותר משום שהציפיות שלהם מעצמם גבוהות עד כדי פרפקציוניזם וחתירה למושלמות לא מציאותית.

חוויות חדשות ובלתי רגילות כאלה, למרות הקושי הרב, מזמנות את האפשרות לאותו אדם להכיר את עצמו, להתפתח ולצמוח באישיותו. ככל שמבססים את תחושת העצמי על חוויות מציאותיות מן היום יום, כך מתגבשת תחושת העצמי בצורה המוצלחת ביותר.

הקשר בין דימוי עצמי נמוך ודימוי גוף

דימוי גוף הוא האופן בו האדם תופס את מידת המשיכה והאסתטיקה של גופו. דימוי גוף מתייחס לאופן שבו אנו חווים את גופנו – התחושות והמחשבות שגופנו מעורר בנו, והוא דינמי ומשתנה לאורך החיים. הדימוי מושפע מאוד מתהליך ההתפתחות של כל אדם, מאירועי חייו, ממפגשים ואינטראקציות וממשוב בקשר לגופנו מן הסביבה הקרובה לנו. דימוי הגוף שלנו מושפע גם מהקונטקסט המגדרי והתרבותי שלנו.

בנוסף, אנו נותנים מקום רב, לעיתים לא באופן מודע, למסרים ואינפורמציה המועברים בצורה ישירה או עקיפה על ידי גורמים שונים במדיה. דימוי גופינו הינו חלק מהותי מתפיסת הדימוי העצמי הכללי שלנו ותחושות הביטחון שלנו, ותפיסה זו, באה לידי ביטוי בקשרים בין אישיים, זוגיים ומיניים.

דימוי הגוף נוצר, מתפתח ומתעצב כבר בשנות חייו הראשונות של התינוק, כתוצאה מן הקשרים שרוקם עם סביבתו הקרובה. התינוק לומד אט אט לזהות את גבולות גופו ולהפריד בינו לבין סביבתו החיצונית. כאשר בגיל ההתבגרות, הדימוי הגופני הופך לדומיננטי ומשמעותי ביותר. במצב האידאלי, קיים איזון בין ההכרה בחשיבות המראה החיצוני ובין הימנעות מעיסוק מופרז בטיפוח ובשימת לב לפרטים שוליים וזניחים.

דימוי גופני שלילי, מתפתח כתוצאה מתהליכים נפשיים ופיזיים וכן מהשפעות חיצוניות כמו לחץ חברתי והיצמדות לאידיאל היופי שאיננו בר השגה ואיננו בריא כלל וכלל. מצב זה גורם לעיוות בתפיסת העצמי ובתפיסת הגוף ומוביל לבעיות נפשיות ולפעמים אף למצבים קיצוניים כגון פגיעות גופניות, אנורקסיה והפרעות אכילה שונות.

קיימים מספר סימנים המעידים על ביטחון עצמי נמוך:

• תחושת חוסר ערך ונחיתות מסוימת
• קושי בקבלת החלטות תוך שימוש בשיקול דעת יעיל ונכון
• מתח נפשי ואי שקט
• עיסוק יתר בתגובות של אנשים
• כשלון הנחווה כאירוע בולט ומשפיע, ואילו הצלחה נחווית כאירוע לא משמעותי
• קושי ליהנות מהישגים והצלחות
• הימנעות ממצבים העלולים להסתיים בכישלון

נושא הדימוי העצמי מהווה חלק אינטגרלי מתחושת ה"עצמי". זהו מושג חמקמק אשר ננסה להסבירו. לדוגמא, אדם הניחן בעודף ביטחון עצמי, ימצא הזדמנויות ואפשרויות להביע את עצמו כרצונו ובאופן מלא וברור, מתוך מטרה שהסובבים אותו יבינו את רצונו ומחשבותיו. לעומת זאת, אדם ביישן יותר, יתקשה לבטא את עצמו באותה תדירות, איכות ועוצמה, ולעיתים אף ימנע מכך בהזדמנויות שונות.

זיהוי קושי בביטחון העצמי עשוי לבוא לידי ביטוי בקושי בקבלת החלטות, העדפה של האחר על פני העצמי, חוסר אמון בעצמך והתעסקות יתר בתגובות של הסובבים אותך. לכך מתלווה מחיר יומיומי הקשור לשימוש לא יעיל במשאבים וכוחות קיימים ואי מימוש בפוטנציאל קיים.

הזהות העצמית מורכבת מאוסף הערכות של האדם את עצמו, והרגשות שמתלוות להערכות אלו המבוססות על חוויות העבר, כגון: יחס של ההורים לילד, הצלחות מול כישלונות במסגרות שונות וכדומה. ניתן לומר שאדם שחווה חוויות חיוביות, בונות ומספקות בבית הגידול בו צמח והתפתח, יהיה בדרך כלל בעל דימוי עצמי ובטחון גבוהים יותר.

מנגד, אדם שחווה כישלונות ואכזבות רבות, כך שנוצר עבורו פער בין שאיפות להצלחות, יהיה בעל דימוי עצמי ובטחון נמוכים יותר. כפי שניתן ללמוד מכך, הדימוי העצמי קשור בצורה ישירה לחוסנה של האישיות מפני חוויות לא נעימות ושליליות.

למעשה לכל אדם קיימת פגיעות מסוימת בדימויו, פגיעות הנוצרת כתוצאה מהפער שבין הדימוי העצמי הממשי ("מי שאני באמת") לבין הדימוי העצמי האידיאלי ("מי שהייתי רוצה להיות"). פער זה חושף את מי שנראה לכאורה כבעל דימוי עצמי גבוה, לקשיים רגשיים הנובעים מאי עמידה בדימוי העצמי האידיאלי, המורכב בדרך כלל מציפיות גבוהות יתר על המידה.

טיפול לשיקום דימוי עצמי נמוך

הטיפול המומלץ לנושא הנו טיפול פסיכולוגי דינמי. בטיפול מסוג זה נוצר קשר טיפולי משמעותי בין המטופל למטפל, הכולל אמון הדדי, בו נוצרת אט אט תחושת ביטחון ותחושת ערך עצמי. טיפול מסוג זה הינו לרוב ממושך ועוסק בחוויות גם מהעבר הכוללות עיבוד סיבות שהביאו לתחושת חוסר הביטחון, ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות המשחזרים את תחושת הדימוי עצמי הנמוך וחוסר ביטחון. אחת ממטרות הטיפול העיקריות היא לחזק את עולמו הפנימי של המטופל, עם יחס לחוויות מהעבר, לקונפליקטים פנימיים והשפעתם השלילית על הדימוי והביטחון העצמי.

לאחר שנבנה אמון בין המטפל למטופל, המטופל יכול להרגיש כי מבינים אותו והוא מוכן להתמסר לתהליך הטיפולי. השלב הנוסף בטיפול בנושא דימוי עצמי נמוך, הינו לעשות היכרות מחודשת עם העצמי שלך, המטפל ינסה לחשוף ולהבין ביחד עם המטופל, מהו הפוטנציאל שלו, מהן שאיפותיו המתקשות להתממש ויתן למטופל את ההזדמנות להתפתח בתוך קשר תומך, מקבל ואמפתי.