טריכוטילומניה

טריכוטילומניה היא תופעה נדירה של דחף עז לתלוש שיער גוף וראש שמופיעה אצל ילדים, מתבגרים ובוגרים. התופעה לא כל כך מוכרת ועל כן מי שסובל ממנה מרגיש מאוד לבד עם הבעיה, מובך, משתדל להסתיר אותה ולרוב נמנע מלדבר על כך אפילו עם קרובים לו. דווקא בגלל שהתופעה אינה נפוצה ומוכרת חשוב כל כך להגיע לטיפול, לשתף, לחשוף, לחוש קבלה, הבנה ולקבל עזרה.

במכון תל אביב לפסיכותרפיה ניתן טיפול בטריכוטילומניה בהקשר של חרדה ודחף, בדיוק כפי שמטפלים בחרדות ודחפים מסוגים אחרים. טיפול זה מאפשר לצאת למסע בו נעשית עבודה קוגניטיבית התנהגותית, שמטרתה לשפר את היכולת שלך לשלוט בדחף ולהרגיש יותר טוב.

מה זה טריכוטילומניה?

טריכוטילומניה היא תופעה נדירה בה האדם מרגיש דחף אובססיבי לתלוש שיער באזור מסויים. הדחף מתבטא בדרך כלל באופן של תלישת שיער מהראש, אך גם תלישת גבות, ריסים, זקן או שיער גוף, הם מאפיינים מוכרים של טריכוטילומניה.

לאחר התלישה מגיעה תחושת הקלה רגעית. בחלק מהמקרים יש גם התעסקות עם השערה שנתלשה, באצבעות ובפה ולעיתים גם בליעת השערות. התופעה יכולה להופיע בשלבים השונים של החיים, אך לרוב מתחילה בילדות. היא משתייכת לקבוצת ההפרעות הקשורות בטורדנות כפייתית ולרוב תתלווה לדיכאון, חרדה, OCD.

יש פעוטות שמתחילים לתלוש שיער כאמצעי הרגעה (לחלקם זה עובר לבד) וילדים שתולשים שיער (גם פעוטות וגם ילדים תולשים שיער באופן שאינו מודע והוא תגובה אוטמטית לגירוי). תלישת שיער כפייתית יכולה להופיע עם הכניסה לגיל ההתבגרות או בגיל הבוגר ולרוב אינה נעלמת מעצמה, מאוד קשה להתמודד מול הדחף ללא עזרה מקצועית התנהגותית אינטנסיבית.

רוב המטופלים בנושא הם ילדים שהוריהם חוששים מפני התופעה, ונשים שמבקשות עזרה להיפטר מההרגל הקשה הזה. מי שחי עם טריכוטילומניה מתאמץ להסתיר את ביטוייה, היא יוצרת קרחות בראש (לרוב בעורף הפנימי או בקודקוד) שמכוסות ע"י שיער קדמי או כובע / מטפחת, יש שצובעים את אזור הגבות או מקעקעים גבות על מנת לכסות על תלישת הגבות, ומושקע מאמץ רב בהסתרת ההרגל וביטויו החיצוני.

גורמים לטריכוטילומניה

לא ניתן להצביע על גורמים ספציפיים שיוצרים את התופעה, אך נראה כי שילוב של גורמים תורשיים וגורמים סביבתיים הוא שמשמש קרקע פוריה להתפתחות של טריכוטילומניה. בפן הפזיולוגי נבדקת אפשרות של רגישות עצבית באזור המגורה לתלשיה, אך עדיין אין מחקרים שמוכיחים את זה.

יש קשר בין הפרעה טורדנית כפייתית OCD והתופעה, שכן תלישת שיער היא דרך להקל על מחשבות טורדניות פולשניות, לא כל מי שסובל מ OCD ייבחר דווקא בדקך כזו להקל על עצמו, אך מי שיש לו את הנטייה התורשתית לכך נמצא בסיכון לפתח את ההרגל.

כמו כל תופעה נפשית אחרת תלישת שיער יכולה להתפתח מחווויות חיים ואירועים שהובילו את נפש האדם לפתח הרגל שכזה, חוויות קשות, לא מעובדות, שהנפש יצרה קיצור דרך להתמודד עמם.

מה התסמינים לתופעה?

קשה להעריך כמה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מטריכוטילומניה וזאת משום שהם לרוב אינם מגיעים לטיפול ומנסים לחיות עם התופעה. ההערכה היא שהתופעה שכיחה באוכלוסייה ברמה של 1%-2%.

• הסימפטומים הגופניים הם קרחות בראש, היעדר גבות וריסים, חלקים שלמים בגוף ללא שיער בצורה לא סימטרית לשאר הגוף.
• הסימפטומים הנפשיים הם תחושת חוסר שליטה, מתח, בושה במצב הפיזי ובהתנהגות, השקעת מאמאצים רבים בהסתרה, סבל נפשי בעקבות ההרגל ורצון עז להפסיק אותו.

איך מאבחנים טריכוטילומניה?

חשוב להבחין בין טריכוטילומניה להתנהגויות אחרות הקשורות בתלישת ומשיכת שיער. בקרב בעלי לקויות התפתחותיות נרחבות למשל (אוטיזם / פיגור) גם כן קיימת התופעה של משיכה בשיער ותלישתו כחלק מהתקפי זעם, או כחלק מתנועה סטריאוטיפית שמטרתה לא לתלוש שיער, זו אינה טריכוטילומניה.

גם תלישת שיער בתוך הקשר של דימוי חיצוני או מסיבות אסטתיות אינה טריכוטילומניה.
אבחון רשמי מתבצע ע"י פסיכאטר, אך אתה יכול לשאול את עצמך את השאלות הבאות שמשמשות את הפסיכיאטרים לאבחון:

• האם תלישת השיער היא חוזרת ונשנית? וגורמת לאיבוד שיער?
• האם יש לך רצון להפסיק עם ההרגל? כלומר אתה ממש רוצה להפסיק ולא הצלחת?
• האם התופעה גורמת למצוקה נפשית, או לפגיעה בתפקוד שלך בחיי היומיום שלך?
• האם תלישת השיער אינה קשורה למצב רפואי אחר, או הפרעות אחרות שיש לך?

למה חשוב לטפל בתופעה?

חשוב מאוד לטפל בטריכוטילומניה ולא להשאר איתה לבד. הדחף הולך וגדל עם השנים, וככל שעובר יותר זמן, התוצאות ניכרות יותר, תחושת האשמה והבושה הולכת וגדלה, הדיכאון והתסכול מחמירים בעקבות כך ואז הדחף לתלוש מתגבר כפורקן למתח.

עלולות להיות סיבות בריאותיות מדוע חשוב להפסיק את התופעה, אך הן אינן הסיבות הקריטיות והחשובות, מה שחשוב זו ההרגשה שלך עם עצמך, תחושת הדימוי העצמי שלך שנפגעת מתחושת חוסר היכולת לעמוד בדחף, הבושה שהולכת וגדלה עם השנים והפגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי וכל תחום אחר שעלול להפגע מכך.

דרכי טיפול בטריכוטילומניה

השלב הראשון של טיפול בטריכוטילומניה הוא להבין כי התופעה היא לא גזירת גורל משמיים שאתה חייב לחיות איתה, התופעה מבססת תחושת חוסר שליטה כל כך חזק שלעיתים לאנשים עם טריכוטילומניה נדמה כי אין מה לעשות נגד זה. זה לא נכון, בדיוק כפי שאנשים עם דיכאון ועם קשיים נפשיים אחרים מגיעים לטיפול ומצמצמים את נוכחות ה"מחלה" בחייהם כך גם במקרה של תלישת שיער כפייתית, יש טיפולים מסוגים שונים שיכולים לעזור לך לעזור לעצמך.

הטיפול באדם עם התופעה מתייחס גם לפן החרדתי – כאשר ההנחה היא כי הדחף לא נוצר יש מאין, ויש מרחבים נפשיים שמזינים אותו, חיפוש משותף אחר חוויות חיים משפיעות עוד לפני שהתופעה החלה יכול לעזור להבין לעומק את התשתית הנפשית שמגבירה את התופעה. לעיתים זה קשור באירוע חיים שלאחריו התופעה החלה, או בהיכרות עם מישהו שגם סבל מהתופעה, לעיתים מגלים כי לאדם יש חרדה עמוקה שיוצרת התנהגויות כפייתיות להקלה ותלישת שערות היא הביטוי של החרדה.

הפן השני של הטיפול מתייחס לפן ההתנהגותי –  טיפול CBT עושה עבודה קוגניטיבית התנהגותית ממוקדת בפעולת תלישת השיער. הוא מפתח מודעות לגורמים שמביאים לתלישה, מחשבות, מצב רוח, מתח, מצב פיזי כמו עייפות או התרגשות,  או כל גורם אחר שמעורר את הדחף לתלוש. ואז נעשית עבודה על בפן ההתנהגותי, טכניקות של הרפיה, ערצי שחרור לחץ חלופיים, עבודה עם חשיבה ודמיון מודרך.

טיפול CBT שמשלב עבודת פסיכותרפיה לתשתית הנפשית הוא הטיפול העמוק ביותר לטריכוטילומניה. אנחנו מזמינים אותך לצור איתנו קשר במטרה לצעוד בתוך תהליך בו תוכל אט אט לצמצם את גודל התופעה, להבין את המרכיבים של הדחף ויותר לשלוט בו ולשפר את איכות החיים שלך. אם אתה הורה לילדים ואתה חושב שהילדך סובל מטריכוטילומניה יש חשיבות רבה להובלה שלך לטיפול ולהתערבות מוקדמת.