טיפול בדיסתימיה ודיכאון בתפקוד גבוה

דיכאון - אבל בתפקוד גבוה: מה זה דיסתימיה?

כשחושבים על דיכאון, מדמיינים מישהו שמתקשה לקום מהמיטה בבוקר, ישן כל היום, מתקשה לתפקד בעבודה מתקשה לנהל מערכות יחסים זוגיות או לתחזק קשרים חברתיים, והתחושה שמלווה את יומו היא של חוסר תקווה ועצב. אך בעשור האחרון, מגיעים לטיפול פסיכולוגי בדיכאון יותר ויותר אנשים שאינם מתאימים לפרופיל הזה.

כלפי העולם שבחוץ הם מצליחים לנהל חיים נורמטיביים – יש להם עבודה, הם מנהלים חיי משפחה, פעילות עם חברים ועיסוקים מחוץ לשעות העבודה. אבל למרות שקיים אצלם שפע במגוון תחומים, הם מרגישים מדוכאים ואין להם את היכולת להטען רגשית מהם. הם עושים את מה שצריך לעשות, משיגים הישגים, ממשיכים כל יום לפעול, אבל עדיין מרגישים מרוקנים וסובלים תוך כדי. הם סובלים מדיכאון בתפקוד גבוה.

דיכאון בתפקוד גבוה אינו הגדרה קלינית, ולא תמצאו אותו ב-DSM, "התנ"ך" של הפסיכיאטריה. אבל מושג זה השתרש בשנים האחרונות בשפה הטיפולית לתאר אנשים שסובלים ממה שמוגדר באופן קליני בתור דיסתימיה.

דיסתימיה (דיכאון בתפקוד גבוה) ניתנת לריפוי ואנחנו במכון תל אביב לפסיכותרפיה מציעים מספר אפשרויות טיפול לסובלים ממנה. אם אתם מתמודדים עם דיכאון מסוג זה, צרו איתנו קשר ומנהל המכון ידע כיצד לכוון אתכם.

איך מאבחנים דיסתימיה - ולמה לא שמעת עליה עד כה?

דיסתימיה היא הפרעת דיכאון עקבית בעוצמה נמוכה, המתבטאת בתשישות ורמות אנרגיה נמוכות לאורך תקופה ארוכה של כשנתיים ומעלה. הסובלים ממנה אינם עונים לקריטריון של דיכאון מז'ורי מכיוון שרמת הדיכאון שלהם אינה חמורה דיה כדי לפגוע בתפקוד היומיומי שלהם, ומכאן ההגדרה הפופולרית שלה כ"דיכאון בתפקוד גבוה".

יש מספר סיבות עיקריות שהופכות את האבחנה של דיסתימיה לקשה וחמקמקה ולכן רבים אינם פונים לטיפול עבורה. ראשית, מדובר בדיווח סובייקטיבי או בדיווח על ידי תצפית של אחרים. שנית, רבים מבין אלו שסובלים ממנה לא מזהים כלל שהם נמצאים במצב הזה כבר תקופה ארוכה, עד שמישהו חיצוני או נקודת משבר גורמים להם לשים לכך לב. הם פשוט ממשיכים כך ימים, שבועות, חודשים ושנים בלי לשים לב שיש כאן בעיה הדורשת טיפול.

קיימת הסתברות שאדם הסובל מדיכאון בתפקוד גבוה יצליח בחייו האישיים, ואף שיהיה פרפקציוניסט. אותן תכונות שדוחפות אותם להצלחה כרוכות לא פעם גם בביקורת וספק עצמיים, בחיפוש אחר שלמות בחיים הפרטיים והמקצועיים, בחוסר יכולת להרגע ולנוח, ובנטייה להתעצבן גם בגלל דברים קטנים.

המטרות הגדולות שאותם אנשים בעלי נטייה לרצון להצליח עד כדי פרפקציוניזם מציבים לעצמם יכולות לתסכל אותם כאשר הן לא מושגות. אך גם כאשר הן מושגות אך לא באופן מושלם, תחושת הסיפוק אינה מגיעה. הספקות העצמיים יוצרות חרדה שהולכת יד ביד עם הדיכאון, ותסכולים שמצטברים בדרך שמעמיקים את תחושת הדיכאון. מכיוון שקל יותר לשייך את מקור התחושות לפרפקציוניזם מאשר לדיכאון, רבים אינם פונים לטיפול.

תסמינים לדיסתימיה ודיכאון בתפקוד גבוה

ההגדרה הקלינית לצורך אבחון דיסתימיה לפי ה-DSM היא: מצב רוח ירוד במרבית היום, ובמרבית הימים בתקופה הנמשכת כשנתיים לפחות, אך לא יותר מחודשיים ברצף.

כאשר האדם נמצא במצב הרוח הירוד, מתקיימים אצלו לפחות שניים מהתסמינים הבאים:

1. שינויים בהרגלי האכילה – אכילה מוגברת או איבוד תיאבון
2. שינויים בהרגלי השינה – חוסר שעות שינה או עודף שינה
3. מחסור באנרגיה או עייפות יתר
4. תחושת חוסר ערך עצמי, ביקורת עצמית נוקבת, קשיים בריכוז ובקבלת החלטות
5. תחושת חוסר אונים

ההגדרה הקלינית חושפת על קצה המזלג מהו דיכאון בתפקוד גבוה. עבור מי שרוצה לדעת האם הוא סובל מבעיה זו, קיימים מספר היגדים שהזדהות איתם יכולה לשמש מעין אבחון עצמי:

קשה לך לחוות הנאה

דברים שבעבר היו גורמים לך להנאה, בין אם אלו פעילויות הפנאי שלך או זמן האיכות עם המשפחה כבר לא גורמים לך לתחושה זו יותר. ייתכן שהם אפילו מרגישים כמו נטל שאתה מנסה להמנע ממנו בימים אלו.

אתה חש עצבות ולא יכול להסביר למה

אם אתה אפוף בתחושה כללית של עצבות שאין לה סיבה, אם כשאתה מרשה לעצמך להוריד את המסכות אתה מרגיש חוסר תקווה וחוסר אונים, אלו יכולים להיות סימפטומים לדיכאון בתפקוד גבוה.

אתה חסר מנוחה

חוסר עשייה גורם לך לחוסר נוחות כיוון שאז מגיעות מחשבות ורגשות של דכדוך. לכן אתה לא מצליח לנוח ולהרגע גם כשאין לך אנרגיות ואתה מותש.

יש לך ביקורת מתמדת על עצמך ועל אחרים

הקול הפנימי שלך הוא קול של ביקורת עצמית, כלפי אחרים וכלפי העולם. אתה מרגיש שלילי כלפי כולם וכל דבר ומרגיש שאין לך שום אפשרות להחליף את המשקפיים דרכם אתה מתבונן על העולם.

יש בך זעם שהולך וגובר

אתה מוצא את עצמך מתפוצץ בגלל דברים קטנים ובאופן חסר פרופורציות לסיטואציה, וזה דפוס חדש יחסית אצלך.

משימות קטנות הופכות למעמסה עבורך

משימות או אירועים שבעבר היית יכול לנהל מבלי להקדיש להם יותר מדי משאבים, הופכים להיות מלחיצים ושואבי אנרגיה מדי עבורך. שינויים בתוכניות משביתים אותך ומכניסים אותך ללחץ וכן הלאה.

אתה מטיל ספק בבחירות שלך – בהווה, בעבר ובעתיד

אתה מפקפק בבחירות שעשית ומתחרט לגביהן (לימודים, בחירות קריירה, זוגיות). אתה דואג מהתחייבויות שלקחת או מהשלכות של מעשיך (האם היה נכון לקחת עכשיו משכנתא? האם בחרתי נכון את בן הזוג? מי יטפל בהורים שלי?). כולם חושבים על העבר והעתיד במידה מסוימת, אבל אם הנוכחות של מחשבות כאלו חזקה אצלך, ייתכן שאתה סובל מדיכאון בתפקוד גבוה.

אתה לא מצליח להטען

אתה מרגיש כמו הסוללה של הטלפון שלך. אתה מרגיש כאילו אתה מסיים את היום עם אחוזים נמוכים יותר מיום ליום, ולא מצליח להטען כמו שצריך.

אתה נזקק יותר לאסטרטגיות ההתמודדות שלך

אתה משתמש יותר בדברים שעוזרים לך להתמודד עם הדיכאון ולברוח מהעולם – אלכוהול, משחקי מחשב, בהייה בטלוויזיה.

אתה שואף לשלמות

פרפקציוניזם גובה מחיר ממי שסובל ממנו. הוא יוצר רף ציפיות גבוה מאד ולעיתים בלתי אפשרי, שגורם לתסכול, לחרדות ולדיכאון.

טיפול במכון תל אביב לפסיכותרפיה

דיכאון בתפקוד גבוה פוגע בתפקוד, בתחושת הערך העצמי של הסובל ממנו, ביכולת ליהנות מהחיים ואף פוגע בזוגיות ובחיי המשפחה. אנו מאמינים כי טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי או טיפול משולב יכול לשפר את איכות חייו של המטופל משמעותית.

מכון תל אביב לפסיכותרפיה מציע למטופליו מספר אפשרויות טיפול בדיסתימיה או בדיכאון בתפקוד גבוה:

• טיפול CBT:

במכון צוות מטפלים מנוסה הכולל מטפלי CBT המתמחים בטיפול CBT לדיכאון. דיסתימיה ודיכאון בתפקוד גבוה נחשבים דיכאון קל, וניתן לטפל בהם באמצעות טיפול CBT ממוקד, של כ-15 מפגשים בממוצע.

• פסיכותרפיה:

שיטה אפקטיבית נוספת לטיפול בדיכאון זה היא פסיכותרפיה, או טיפול פסיכודינמי לדיכאון. בשיטה זו המטפל והמטופל מחפשים את שורש הבעיה שגרמה להתפתחותו של הדיכאון ומתמודדים עם הקונפליקטים שהצמיחו אותו, על מנת לטפל בו מהיסוד.

• טיפול תרופתי:

טיפול פסיכיאטרי לדיכאון על ידי פסיכיאטרית מוסמכת, שיכולה להתאים עבורך תרופות נגד דיכאון כדוגמת ציפלקס, פרוזק ועוד.

ביכולתך לבחור לבד במסלול הטיפולי בו תרצה, או להתייעץ עם מנהל המכון, פסיכולוג קליני בהכשרתו, שיציג בפניך את החלופות השונות וייעץ לך מניסיונו והכשרתו.