OCD אצל ילדים: הפרעה טורדנית כפייתית

הפרעה טורדנית כפייתית, או בשמה המוכר OCD, היא הפרעת חרדה נפוצה המאופיינת במחשבות בלתי רצוניות והתנהגות אובססיבית חזרתית על מנת להתמודד עמן. ההתמודדות עם המחשבות האובססיביות והפולשניות עלולה לבוא לידי ביטוי במגוון צורות פיסיות או נפשיות שחוזרות על עצמן שוב ושוב שלא ניתן להפסיקן, כשברוב המקרים הן נתפשות כנטולות כל הגיון.

בבסיסה של ההפרעה הטורדנית הכפייתית עומד הצורך להתמודד ולהקל על חרדות ופחדים קיצוניים שנגרמים מסיבות שונות בעזרת אימוץ דפוסי התנהגות כפייתיים הכוללים ריטואלים חוזרים ונשנים בנושאי סימטריה, סדר וארגון, ניקיון, מחשבות תוקפניות ועוד.

לצד ההקלה של תסמיני החרדה, הסובלים מ-OCD מפתחים תלות מודעת לאותם טקסים ואמונות, אשר מובילה לקושי בתפקוד יומיומי ולעיתים קרובות גם למצוקה נפשית ושיבוש שגרת חיים נורמטיבית.

איך מתבטאת הפרעת OCD (או סי די) אצל ילדים?

אף על פי שמנגנוני ההתפתחות של תסמונת OCD אצל מבוגרים וילדים דומים, עדיין קיים שוני במאפייני ההפרעה ובאופן בו היא באה לידי ביטוי בכל אחת מן הקבוצות.

ההערכה היא כי בין 1-0.5 אחוזים מאוכלוסיית הילדים מתחת לגיל 14 סובלים מהפרעת OCD. כחלק מההתפתחות הרגשית של ילדים, הם חשופים לפחדים וחרדות מעולם המציאות והדמיון. במקרים בהם הילד לא מצליח להתגבר על החרדות, או שהן ממשיכות ללוות אותו גם בשלבים התפתחותיים מתקדמים יותר הוא עלול למצוא את עצמו במצבי מצוקה ולהתחיל לפתח תלות בפעולות כפייתיות.

כבר בשלבי ההתפתחות הראשונים מבחינים ילדים בצורך הבסיסי לתחושות של ביטחון ושליטה, אותן הם משיגים באמצעות מנהגים חוזרים שהם מאמצים. כאשר ההתנהגות של הילד הופכת כפייתית והצורך בשליטה וההתגברות על הפחדים החרדות הופך למרכזי והוא עלול להוביל להתפתחות OCD ובעיות התפתחותיות נוספות.

מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים שמפתח הילד והמחשבות הטורדניות שהוא חווה ייתפסו בעיניו כפולשניות וככאלה שנכפו עליו באופן לא מוצדק. להבדיל מהפרעת OCD אצל מבוגרים אשר מודעים לחוסר הרציונאליות מאחורי ההתנהגות הכפייתית שלהם, ילדים לרוב ייטו להאמין שלפעילות האובססיבית שלהם אכן יש משמעות פרקטית.

על פי מחקרים רפואיים, להתפתחות הפרעות טורדניות כפייתיות בקרב ילדים קיים גם היבט ביולוגי – תורשתי שיכול לעודד את הופעתה של ההפרעה, אך עדיין לא ברור מהם המנגנונים הפיסיולוגיים המעורבים בתהליך. בכל מקרה, הגורם התורשתי אינו המרכזי והוא חלק מאוסף רחב של טריגרים נפשיים אחרים.

איך תזהו אם ילדכם סובל מ-OCD?

כיצד נוכל לדעת מהי חומרת ההפרעה ואילו מקרים עלולים לרמוז לנו על איבוד שליטה מצד ילדינו?

ראשית, חשוב להבין כי חשיפת הילד לפחדים וחרדות הינה בלתי נמנעת וגם הכרחית להמשך התפתחותו, על עוד היא נעשית בהדרגתיות ותוך ליווי ותמיכת מבוגר.

עם זאת, כאשר מתגבר אצל הילד הצורך לשליטה והוא לא מצליח להתגבר על החרדה עלולים לצוץ אצלו תסמינים אופייניים כמו סידור וארגון אובססיביים של צעצועים וחפצים אישיים ללא שום סיבה נראית לעין, טקסים חוזרים לפני השינה, טקסי פרידה מהגן, חשש חוזר ונשנה מפני מחלות, הערכה עצמית נמוכה, ניקיון אובססיבי של הגוף ולעיתים אף ביטוי פיסי של טיקים לא רצוניים.

איך מטפלים ב-OCD אצל ילדים?

מרגע זיהוי ההפרעה אצל הילד חשוב מאוד לפנות לתהליך של טיפול מקצועי. לטיפול ב-OCD אצל ילדים קיימות מספר גישות שונות:

• טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוא טיפול משולב רב שלבי והוא נפוץ בקרב מבוגרים וילדים כאחד. כחלק מהטיפול רוכשים הילדים כלים להתמודדות עם החרדות והקלה באובססיות באמצעות טיפול אקטיבי בין הילד והמטפל.
• במידת הצורך ובסיוע יעוץ מתאים ניתן להשתמש בטיפול תרופתי שמסייע בהחזרת האיזון במסלולים העצביים במוח. הטיפול יכלול לרוב מתן תרופות להעלאת ריכוז הסרוטונין, וישולב עם טיפול רגשי משלים.

על מנת לאפשר לכם ולילדיכם לנהל אורח חיים בריא ותקין אנו מזמינים אתכם לאבחון וקבלת ייעוץ מקצועי מצוות המומחים שלנו. באמצעות טיפול משולב ב-OCD אצל ילדים, נוכל לסייע לילדיכם להתמודד עם החרדות והמצוקות הנפשיות, ולהיפטר מההרגלים הכפייתיים שאימץ לעצמו. צרו עמנו קשר ונשמח לסייע לכם.