בעיות רגשיות בגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא הגיל בו עומדת בפני המתבגרים אחת המשימות החשובות בתהליך ההתפתחות – גיבוש זהותם. כל זאת לצד התחוללות של שינויים קיצוניים, הורמונליים, פזיולוגיים, רגשיים, פסיכולוגיים וקוגניטיביים. על המתבגר\ת להצליח לעבד בעצמו את כל הרגשות והשינויים ולנסות לגבש אישיות יציבה וחזקה, בכדי להיות מסוגל להתמודד עם דרישות העולם ומהמורות החיים. בעיות רגשיות בגיל ההתבגרות הם חלק מתהליך נורמלי שכל אדם חווה, בצורה כזו או אחרת בחייו.

אחד הקונפליקטים המרכזיים העומדים בפני עולם המתבגרים, הוא שמצד אחד הם עדיין נמצאים תחת השגחתם והחלטותיהם של הוריהם, ומהצד האחר, מתחילים לחפש את דרכם הנפרדת בעולם ולחתור לעבר העצמאות. עקב הבלבול, נוצרים מאבקים רבים. לרוב, אנו ההורים נספוג אותם.

מתבגרים נוטים לתפוס את העולם בצורה דיכוטומית. מה שמוביל בדרך כלל למצוקה פנימית קשה, כתוצאה מהכללות קיצוניות, והסקת מסקנות ממקרה קטן ונקודתי על כל עולמם. מאפיינים אלה הם המרכזיים בתקופת משבר גיל ההתבגרות.

קונפליקטים רבים סובבים סביב מלחמות שליטה וטריטוריה. בשנות ההתבגרות המתבגר עסוק בעצמו, בשינויים בגופו, במקומו בחברה, באיך שהוא נראה, בפיתוח תחומי עניין, ולצד כל אילו מתעורר הצורך בפרטיות. צורך זה מתבטא ברמות בהן הוא משתף את הוריו, ברכושנות בחפציו אל מול אחיו, בהפיכת חדרו למרחב פרטי ואיסור להיכנס אליו. הנושאים הללו הם יומיומיים ושכיחים מאוד, ובאמצעות תקשורת פתוחה, סדרי עדיפויות ופשרות אפשרי לגשר עליהם.

כהורים למתבגרים אנו הרבה פעמים מרגישים את מערכת היחסים איתם כשדה קרב מייאש ומתסכל. אנו מנסים בכל דרך להגיע לילדנו, מצד אחד משתדלים להיות להם לעוגן בתקופת ההתבגרות הרוויה שינויים וקשיים – ומצד שני אנו נהדפים פעם אחר פעם.

נערים ונערות בגילאי ההתבגרות מתחילים לגבש את עמדותיהם ביחס לעולם. ולכן, בשביל לפתח אישיות אינדיבידואלית והתנהלות עצמאית, ישות נפרדת מהוריהם, עליהם לבעוט. המתבגר רוצה בקול אותנטי, פנימי, שלו, ולכן תחילה עליו לרוקן את קולם המופנם פנימה של הוריו מראשו. הוא שומע את קולם של חבריו, קבוצת השווים שלו, קולותיהם של דמויות שהוא מעריץ או מעריך במיוחד, ומנסה לעצב קול חדש ויחודי משל עצמו. פעמים רבות בסיום תהליך ההדיפה, מתבגרים שבים ומאמצים את דיעותיהם של הוריהם, אך הדרך לשם ארוכה וגדושה בהתנגדויות.

לקשר בין ההורה לילדו המתבגר יש תפקיד מהותי באיכות ההתמודדות של המתבגר. במיוחד בתקופה קריטית זו בחייו, בה עשויות להתעורר בעיות רגשיות בגיל ההתבגרות. מתן אווירה נינוחה ויציבה בבית, עשויה להקל רבות על ההתמודדות של שני הצדדים. ומעבר לכך, להשפיע בעתיד בהתמודדויות עם האתגרים השונים שמעמידים החיים בפני ילדינו.

בעזרתנו, ההורים, ילדינו המתבגרים מתרגלים ומתנסים בנפרדות ובתחושת אינדיבידואליות. עד שהם סוללים לעצמם את הדרך הבוגרת והלגיטימית להביע את דעתם ולעמוד על שלהם, מבלי לטרוק את הדלת. יחד עם זאת, מלבד הזכויות והחופש להם זוכים המתבגרים, הם מבינים כי מהצד השני ישנם גם חובות והשלכות, ועליהם הם צריכים ללמוד לקחת אחריות.

לעתים, הקושי מתבטא בהתנהגות בוטה, תוקפנית ומרדנית. ולעיתים מתבטא בהסתגרות, ריחוק ודכדוך. השוני בין הביטויים נובע מתנאי הסביבה, נסיבות חיים וגורמים תורשתיים וגנטיים.

חשוב לציין כי דווקא מתבגרים מרדנים וכועסים, לעומת מתבגרים מופנמים ו"נוחים", הם אלה שימצאו את דרכם האותנטית. ואילו הטיפוס אשר לא מתווכח עם הוריו, לא שואל שאלות ולא מתנגד – חשוף יותר לקושי למצוא את דרכו כמבוגר, לעמוד על שלו, ולהרגיש בעל אישיות חזקה ובעל ערך עצמי גבוה.

עם כל השינויים המתחוללים על ילדינו, גם אנו חשים קשיים עקב כך. אנו צריכים להסתגל לשינויים רבים ובעיקר למצוא את הדרך הנכונה להתנהל מול ילדינו. אנו פוחדים לאבד את ילדינו, שנראה לנו כהולך ומסתגר, וחוששים לאבד את השליטה עליו. ולכן את משבר גיל ההתבגרות, חווים גם ההורים בהרבה מן המקרים.

ייתכן כי אנו מצפים מילדינו המתבגר, בהגיעו לגיל זה בחייו, כי יהיה ניתן לסמוך עליו ולאפשר לו לקבל החלטות עבור עצמו. אך במקרים רבים אנו מגלים כי הילד מסיר מעליו כל אחריות ורוצה רק בעצמאות המיוחלת, ללא כל חובות או הכרה בהשלכות של מעשיו. בשלב זה, הילד המתבגר בודק את הוריו מבחינת הצבת גבולות, מה שעלול ליצור חיכוכים רבים.

כל אלה עשוי להוביל לאכזבה מסוימת, לתהות כיצד עלינו להתמודד עם ההתנהגות המוגזמת והמאיימת, מה שמוביל אותנו ברוב המקרים להגיב בכעס ותסכול. וכך, במקום שיהיה בעת מאבק או וויכוח מבוגר אחראי, אנו מתפתים להגיב באופן זהה למתבגר. כך נוצרת מערכת יחסים בין שני ילדים מרדנים, שמנהלים דו שיח בצעקות, במאבקים חוזרים ונשנים, מבלי להצליח להגיע לעמק השווה או לפחות לפשרה זמנית ושקולה.

אנו מזמינים אתכם, הורים יקרים, לפנות אלינו, לייעוץ או הדרכת הורים, בכל עת. אנו מאמינים במכון תל אביב לפסיכותרפיה, קודם כל, כי ישנם כלים רבים היכולים לסייע בכדי להגיע לערוץ תקשורת פתוח עם ילדיכם, שמבוסס על התחשבות הדדית.

בנוסף, אנו מאמינים כי לצד הכבוד והענקת הפרטיות הנדרשת מכם, עליכם לתת לילדיכם המתבגרים גם לקבל את ההחלטות שלהם, לטעות, וללמוד מהטעויות שלהם.

בעיות רגשיות בגיל ההתבגרות שכיחות ועלולות להביא עימם קשיים הן לילד והן למערכת המשפחתית והזוגית. אומנם הקשיים חולפים עם סיום תקופת ההתבגרות, אך אנו יכולים לומר, כי זה לא הכרח לסבול לאורך כל התקופה, להפך.

אם אתם מתקשים לסלול את הדרך ללבם של ילדיכם המתבגרים, אם הנכם חשים כי ילדיכם המתבגר לקח זאת רחוק מדי, אנו מזמינים אתכם וממליצים בחום לפנות אלינו.

בעיות רגשיות בגיל ההתבגרות - טיפול

טיפול במתבגרים והדרכת הורים בהקשר זה, נעשה תוך הבנה של צרכיהם היחודיים של המתבגרים, הבנה של השלב בו הם נמצאים בחיים, מציאת דרכי תקשורת, הבנה של סדרי עדיפויות ושיקולי דעת. אתם בהתלבטות האם להגיע להדרכת הורים? או להתחיל טיפול עם המתבגר? האם לשלב? יש לשקול כל מקרה לגופו, על פי רמת שיתוף הפעולה של המתבגר. טיפול פסיכולוגי במתבגרים עוזר למצוא דרכי תקשורת נוספות אל נפשו, לעזור לו לצלוח תקופה סוערת ורגשית זו, ולהקל לעזור הן למתבגר והן להורים.

במכון מטפלים מוסמכים בעלי ניסיון רב בהדרכות הורים. מנהל המכון יתאים את הטיפול והמטפל המתאים ביותר עבורכם. המטפל יתן לכם כלים להתמודדות עם המצב, והוא עשוי להקל רבות בחששות ובתחושות התסכול.

ועצה אישית לסיום – היו המצפן של ילדיכם. גם אם הינכם רואים את התנהגותם כטפשית וחסרת אחריות, גם אם הם נוטים ללכת לאיבוד בדרכם, היו האור שמורה להם את הדרך, על אף הקושי להבין אותם. בסוף כל משבר, הם ירצו לחזור לביתם, וירגישו שהבית מהווה עבורם מרחב של בטחון. אל תחששו להציב להם גבולות – זהו העוגן הרגשי. וכמובן, תזכירו להם ולעצמכם, לזהות בין טוב ורע, להבדיל מתי לוותר ומתי להתעקש, ובעיקר- לדעת להתפשר.