גירושין עם ילדים – דרכי התמודדות

גירושין אינם חוויה נעימה לאף אחד מהצדדים בתהליך. כשיש ילדים בתמונה, התהליך הוא מורכב וכואב אף יותר. איך תתמודדו עם השפעות הגירושין על הילדים ולאילו נורות אזהרה צריך לשים לב במהלך, ואחרי הגירושין?

גירושין אינם נוגעים רק לבני הזוג שהחליטו לפרק את החבילה. בעוד שההורים, בין אם בהחלטה משותפת, בין אם חד צדדית, מתחילים בתהליך של גירושין ופירוק המשפחה ממקום בוגר, מפוכח ומודע להשלכות מתוך תפיסת עולם בוגרת, הרי שהילדים, שאינם שותפים להחלטה על פירוק המשפחה, חווים טלטלה ומנעד שלם של רגשות, בהתאם לאופיים, גילם ומבנה האישיות שלהם.

בעיצומו של תהליך הגירושין, וגם לאחריו, חשוב לשים לב לפרטים, גם הקטנים ביותר, שמשמשים כנורות אזהרה בנוגע ליכולת ההתמודדות של הילדים עם גירושי ההורים.

אילו תגובות עלולות להופיע אצל ילדים בגירושין?

מנעד התגובות הוא רחב. אלו הנפוצות שבהן:

• רגשות אשם: הילד חש שהוא אחראי לגירושי הוריו וזוהי אשמתו, במיוחד אם נכח בוויכוחים בין ההורים סביב גידולו ודרכי הטיפול בו.
• כעס: חלק מהילדים יחוו זעם עקב העובדה שהוריהם בחרו שלא לחיות יותר יחד. שגרת החיים עומדת להשתנות, על הילד לחלק את זמנו בין שני בתים והתחושה מורכבת. הוא כועס על הפרת האיזון הזה.
• הפרעות התנהגות: הילד מבולבל, עצוב, מפחד וכועס, מחפש את מקומו, במיוחד בתהליך הגירושין בו תשומת לב ההורים מופנית לפירוד עצמו ופחות לילדים. הוא עלול לפתח התנהגות תוקפנית או לחלופין מופנמת, לא לבצע מטלות לימודיות וחברתיות, וכשמדובר בגיל צעיר יותר, עלולה להיות רגרסיה בהתנהגות יומיומית, למשל הילד חוזר להרטיב בלילה, מתקשה להתלבש לבד, וכדומה.
• דכאון: את העצב, הפחד והכאב על פירוק המשפחה עלול להחליף דכאון, עם סממנים דכאוניים, למשל מופנמות, חוסר תיאבון, התבודדות חברתית, הסתגרות ועוד.

דרכי התמודדות וטיפול בילדים במהלך ולאחר הגירושין

מאחר וההחלטה על הגירושין מגיעה מההורים ולא מילדיהם, מוטלת על ההורים האחריות לדאוג לשלומם של ילדיהם ולסייע להם בהתמודדות עם המצב החדש והרגשות שהם חווים בעקבות השינוי בתא המשפחתי. בידי ההורים מצויים כלים חשובים שהם יכולים לעשות בהם שימוש כדי לנסות ולהקטין את עוצמת הקושי אותו חווים הילדים:

שקיפות: זכותם של הילדים לדעת על כוונת הוריהם להתגרש וזכותם לקבל את המידע הזה ממקור ראשון, כלומר, מהוריהם. אין טעם לדחות את ההודעה על ההחלטה להתגרש עד לרגע האחרון. ילדים קולטים היטב את השינויים בבית, את המתיחות ולעתים הוויכוחים. חוסר הידיעה עלול לגרום להתפתחות של רגשות אשם, תחושה שהקרקע נשמטת מתחת לרגליהם ומחשבות נוספות, כיד הדמיון הטובה עליהם. על ההורים, בהתאם לגיל הילדים, לשבת ביחד עם הילדים ולהסביר להם מה עומד לקרות בעתיד הקרוב.

הדבר אולי החשוב מכל, הוא המסר שעל ההורים להעביר לילדים, והוא ששני ההורים, גם אם בנפרד, ימשיכו לדאוג להם, לשמור עליהם ולאהוב אותם, ושבכל הנוגע לרגשותיהם כלפי הילדים, הם עדיין גוף אחד. כשהילד חש בטוח ומוגן יותר במהלך הגירושין, השלכות התהליך יהיו מתונות יותר. לכן זכרו: הפרידה היא זוגית, ולא הורית.

הימנעות ממריבות מול הילדים: גם אם תהליך הגירושין הוא מורכב ומלווה בהאשמות קשות, זכרו שלכם, כמבוגרים, יש תפקיד מכריע בתחושות הילדים. זכרו להדגיש בפניהם עד כמה הם חשובים לכם ובעיקר, המנעו מלהתווכח ולהטיח האשמות מרות מול הילדים. היו המבוגר האחראי.

חשיבות הטיפול הזוגי, או האישי

פעמים רבות, ובמיוחד כשהמשקעים הם קשים, או יש חשש וקושי של ממש להודיע לילדים בדבר הכוונות להתגרש, הטיפול המקצועי נותן מענה מדויק להתמודדות עם הסוגיות, המשקעים והקשיים.

ייעוץ זוגי, או טיפול אישי, במהלך הגירושין, יתרום לשיפור התקשורת וליבון המחלוקות, יחדד וידייק את אופן השיח והתקשורת מול הילדים ויסייע להבין ולזהות את נורות האזהרה אצל הילדים, שמאותתות על מצוקה וקושי ניכר להתמודד עם גירושי ההורים.

טיפול מקצועי יסייע להורים להמנע ממריבות מול הילדים, או הסתה שלהם נגד אחד מההורים, ויסייע להורים להפרד בצורה מכבדת ככל הניתן.

טיפול, גם אחרי הגירושין

הטיפול המקצועי מסייע להורים לזהות סימני מצוקה אצל הילדים, לתקשר איתם ולחזק אותם בכל הנוגע לשינויים שעומדים להתחולל בחייהם ולהעביר להם את המסר שאין להם כל אחריות וקשר להחלטה על פירוק הזוגיות.

הטיפול יעיל גם לאחר הגירושין, מסייע להתגבר עליהם, ולצמוח למקום טוב יותר, עם התמודדות רגשית טובה, צמיחה, התחזקות, בניית בטחון ושגרת חיים שמבוססת על הבנת המצב והשינויים שהתחוללו בחייכם, ובחיי ילדיכם.

צוות המטפלים במכון תל אביב לפסיכותרפיה מונה פסיכולוגים ומטפלים, שיסיעו לכם לעבור את התהליך עם התבוננות פנימה, הבנת המצב וסיוע בכל הנוגע לתקשורת עם הילדים, ועם בן או בת הזוג ממנו נפרדתם, או עתידים להפרד.

אנו נלווה אתכם בכל המסע הזה, של התבוננות על חייכם ועל ההתארגנות לקראת השינויים בהם, כדי שתוכלו לעבור את השינויים על הצד הטוב ביותר.