דימוי עצמי נמוך אצל ילדים

מי אינו מעוניין לעלות את הדימוי העצמי של ילדו? הרי כל הורה מאוד מעוניין בכך. מדוע אם כך ישנם כל כך הרבה מבוגרים שמעידים על עצמם שהם בעלי דימוי עצמי נמוך? מדוע כה קשה לעזור לילד שלנו לחזק את ביטחונו בעצמו? כאשר אנו דנים בנושא דימוי עצמי נמוך אצל ילדים וביטחון עצמי נמוך אצל ילדים מן הראוי להבין כהלכה את המושג "עצמי".

מדובר במעין מבנה של הנפש, חוט שדרה נפשי שעליו נבנים מחשבות, רגשות, זיכרונות וכדומה ולמעשה כל הידע של האדם על עצמו: לדוגמה איך הוא נראה, תכונות אופי, חולשות, חוזקות, נטיות אישיות, פחדים, תחושות, האם משהו מרגיש נכון או לא ועוד ועוד. כל אלו מהווים ויוצרים דפוסי חשיבה והתנהגות אופייניים, כגון דפוסי התמודדות (הימנעות, התמודדות ישירה), דרכי פעולה, ויסות עצמי, משאבים נפשיים וכוחות.

דימוי עצמי אצל ילדים

לתוך המבנה הזה של ה"עצמי" יש הפנמה של דמויות משמעותיות שונות בחייו של האדם. אלו יכולות להיות דמויות אמתיות מהמשפחה למשל או דמויות דמיוניות – אך בכל מקרה הן מופנמות לעולמו הפנימי וכך הן משפיעות. לדוגמה – אבא שהבן שלו מתבונן עליו כדמות חיקוי, כיצד הוא פועל בעולם במישורים רבים: מול חברים, מול אימא והאחים, מול עבודה, כספים וכו'.

ה"עצמי" כולל הכנסה פנימה של אותן דמויות משמעותיות, ממש כחלק ממנו. מתוך ההפנמה הזו הילד למשל לומד כיצד להגיב מול סיטואציות שונות במציאות. לדוגמה אם חווה היקשרות חזקה אל האם בגיל מוקדם, היקשרות בטוחה ומחזקת, עם תחושה של תמיכה והחזקה אז תיווצר בתוכו הפנמה חיובית של הקשר האימהי. במידה וחווה הזנחה, פגיעה, ריחוק מצד אימו הוא יפנים את הרגשות השליליים הללו והם ישפיעו על יחסים בינאישיים בהמשך דרכו. הוא יתקשה לתת אמון בזולת משום שהייצוג הפנימי המופנם של מערכות יחסים נפגע ומשפיע על אופן יחסיו עם האחר.

כיצד מתגבש דימוי עצמי?

דימוי עצמי, ערך עצמי, או בטחון עצמי (ביטויים מקבילים לאותה כוונה) הם בעיקרם תחושה אישית. הגדרה של דימוי עצמי נמוך או גבוה נובעת מהתפיסה של האדם האם מדובר בדבר חיובי או שלילי, טוב או רע ובהתאמה מורידים או מעלים את הערך העצמי. נושא זה חשוב ביותר משום שמדובר בשיפוטיות והערכיות שמופעלים מול המציאות.

פעמים רבות מתקיימת העברה בין-דורית של דפוסי יחסים בתוך המשפחה. אתם כילדים חוויתם למשל חרדה והגנת-יתר מהאם שהופנמה בנפשכם, וכהורים אתם מופעלים בצורה דומה: מגוננים על הילד יתר על המידה ויוצרים חרדתיות במגע השוטף שלו עם העולם.

לדוגמה: ילד שונא את אחיו הקטן שזה מכבר נולד ומעוניין שהוא ייעלם. אם אותו ילד ירגיש דרך אימא ואבא שלו שאלו רגשות רעים ולא ראויים, הוא יפנים רגשות אלו והביטחון העצמי שלו ירד, משום שירגיש ילד רע ששונא את אחיו על עצם קיומו, וייתכן שבגלל כך תגרם תוצאה הפוכה והילד ישנא עוד יותר את אחיו.

מצד שני, אם אותו ילד ירגיש דרך אימא ואבא שלו שהשנאה שלו לאחיו היא רגש טבעי שכולם מרגישים מדיי פעם וטבעי שהוא מרגיש כך בשל שחלק מתשומת הלב מופנית אל אחיו, אז הוא יפתח דימוי עצמי חיובי, ירגיש נורמלי, ימצא כוחות בתוך עצמו להתמודד יותר טוב עם אחיו ופחות לשנוא אותו.

מכאן ניתן ללמוד ששיפוטיות כלפי מצב\אירוע חשובים ביותר – אם ילד יפנים ויחשוב על עצמו משהו טוב, שהוא מאמין שיכול להצליח, להתמודד, הוא ירגיש בעל ביטחון עצמי גבוה יותר. אם יפנים ויחשוב על עצמו באופן ביקורתי ושלילי, שאינו מאמין ביכולות שלו – הדבר יוביל לערך עצמי נמוך.