הדרכה קלינית בפסיכותרפיה
הדרכה קלינית מקצועית בפסיכותרפיה הינה מאבני היסוד של תהליך ההכשרה של מטפלים בכל תחומי בריאות הנפש. חלק מהכשרה זו כולל פיתוח של יכולות טיפול, מסוגלות להבין ולהכיל סיטואציות טיפוליות שונות, ותהליך בירור זהות מקצועית כמטפל.
ההדרכה הקלינית חשובה ומשמעותית עבור כל מטפל בתחילת דרכו, אך לטעמי – לא רק בתחילת הדרך. הדרכה מתאימה למגוון מטפלים ובשלבים שונים: פסיכולוגים בהתמחות (מכל סוגי התמחויות), עו"ס קליניים, מטפלים בהבעה ויצירה ועוד. הדרכה קלינית מתאימה גם למטפלים אחרי התמחות ולמטפלים ותיקים הזקוקים לרענון ומבט נוסף על העבודה הטיפולית שלהם.
קצת עליי
אני מדריך קליני מוסמך בפסיכותרפיה פסיכודינמית, אני עובד כפסיכולוג קליני כבר שנים רבות והוסמכתי להיות מדריך בפסיכותרפיה. עיקר העבודה שלי במהלך השנים היא פרטנית עם מטופלים העסקים בתהליכי התפתחות אישית, הפרעות חרדה ודיכאון, יציאה מהארון, טראומה והתעללות מינית ורגשית, כמו כן אני גם מטפל זוגי שעובד עם זוגות סביב משברי אמון, בגידה, קשיים בתקשורת והתמודדות עם קשרים א-מונוגמיים (פתיחה של הזוגיות, סוינגרס ופוליאמורים).
אני מדריך מטפלים העובדים עם ילדים ונוער, מבוגרים וזוגות. במהלך השנים צברתי ידע רב גם בתחום טיפול CBT וניתן לשלב את ההדרכה גם בנושא זה.
אני מנהל את מכון תל-אביב לפסיכותרפיה מזה כ-11 שנים ומנחה את ישיבות הצוות במהלך השנים, הן בהצגות מקרה שונות, הרצאות שאני מעביר וקריאה מודרכת. עם השנים למדתי כמה הדרכה חשובה ומשמעותית בכל שלב, היא מהווה קרקע להתפתחות הן מקצועית והן אישית, ומהווה למעשה כלי עבודה יעיל של המטפל להבין את המטופלים, להבין מה קורה לו עצמו בחדר המטופלים, לזהות דפוסי טיפול ותגובות שונות כמטפל וכן הלאה.
הגישה שלי
הדרכה קלינית היא הכלי החשוב ביותר העומד בידי המטפל, ומהווה נדבך מרכזי בהתפתחות המקצועית כחלק מתהליך גיבוש הזהות כמטפל. מטרת ההדרכה הקלינית הפסיכודינמית לתת מענה לצרכי המודרך והכשרתו בהתאם לשלב בו הוא נמצא. מנסיוני ככל שההדרכה נמשכת כך מתקיימת העמקה ואפשרות לראות את המורכבות של הטיפולים השונים ושל המודרך עצמו.
גישתי כמדריך היא להיות עבור המודרך גב תומך, מכיל, מגדיל ומכוון. אני רואה בחשיבות הקשר האישי בין מדריך למודרך ככלי חשוב ממש כפי שמתרחשת בברית הטיפולית שנוצרת בין מטפל ומטופל, כך אני מאמין כי יצירת ברית הדרכתית חיובית יכולה לתרום רבות בתהליך ההדרכה.
מעט על מהות ההדרכה
חשוב בעיניי ליצור מטרות הדרכתיות המוסכמות הן על המדריך והן על המודרך, ובכך למעשה לבסס ברית עבודה חיובית וטובה המבוססת על אמון הדדי וקבלה.
בעיניי ניתן לראות את ההדרכה כישות חדשה שנוצרת במפגש בין המדריך למודרך, מעין "שלישי אנליטי" כפי שהגדיר זאת אוגדן, מעין מרחב או שדה חדש שנוצר בין ויש לו חיים משלו. לרגעים מתקיים דמיון ומיזוג בין השניים ולעיתים ריחוק ונפרדות, וכל זאת מקרב ומחזק את הקשר ההדרכתי, ממש בדומה לקשר טיפולי.
הדרכה בפסיכותרפיה עשויה להיתפס ככזו שישנם תפקידים ברורים, מדריך ומודרך, ומטרתם לעבד תהליכים טיפוליים שמביא המודרך, אך אפשר לראות מעבר לכך: שיכול להתקיים דיאלוג וקשר קרוב יותר, וזאת על מנת ליצור הדרכה משמעותית ומקדמת יותר עבור המודרך.
חשוב להבין כי מטפל, בין אם צעיר או מנוסה וותיק, מביא להדרכה את עולמו, את תפיסתו כמטפל, הוא מביא למעשה את עצמו, ואיכות הקשר שנוצרת בהדרכה, האווירה, התחושה בחדר, כל אלו יכולים לייצר העמקה נוספת.
מרחב ההדרכה, השלישי האנליטי שציינתי לפני כן, מהווה כר פורה לגיבוש זהות עצמית כמטפל, כאיש מקצוע, תוך בירור תפיסות וחוויות טיפוליות גם מהצד של המטפל עצמו.
ההדרכה עצמה דומה למרחב הטיפולי במובנים רבים. מתקיימת התבוננות רפלקטיבית, תוך הבנה כי אירועים שונים מהטיפול עצמו יכולים להשפיע על השיח בהדרכה בכחלק מתהליך מקביל, כמעין שחזור החוויה המתרחשת בטיפול, וכך לעלות תובנות חשובות לגבי הטיפול המדובר ומקומו של המטפל בו.
ההדרכה כיום השתנתה מעט מהעבר, כיום אי אפשר להסתמך רק על ידע תיאורטי וקליני, ההדרכה כיום כוללת גם מעורבות מלאה של המדריך עצמו בתוך האינטראקציה בהדרכה, ולעבד יחד גם נושאים שעולים לא רק בטיפולים הנתונים אלא גם בהדרכה עצמה.
ידע תיאורטי
ההדרכה הקלינית בפסיכותרפיה דינמית משולבת בידע תיאורטי רב, החל מפרויד, פרנצ'י, יונג, אדלר, קליין, ויניקוט, אוגדן, קוהוט, קרנברג, ביון, ארווין יאלום, בולבי, מיטשל, סימינגטון ועוד. הגישה בבסיס ההדרכה שלי היא יחסי אובייקט ואינטר-סובייקטיבי.
מלבד עיבוד משותף של טיפולים קיימים ניתן לעשות קריאה מודרכת על מאמרים שונים, הן באופן פרטי והן כחלק מקבוצה.
במידה והנכם מעוניינים בפרטים נוספים אודות הדרכה קלינית בפסיכותרפיה, אתם מוזמנים ליצור עימי קשר ישיר בטלפון 054-200-2332.