הפרעת אישיות אנטיסוציאלית
הפרעת אישיות אנטי סוציאלית (או Antisocial Personality Disorder) היא מבנה אישיות הפוגע ומפר שוב ושוב באחרים, בזכויותיהם, בלגיטימציה שלהם, תוך חסר ברור ובולט באכפתיות ואמפתיה כלפיהם, תוך כדי אי התחשבות בגבולות מוסריים, חוקי החברה, ולעיתים תוך כדי הפעלת התנהגות אגרסיבית ותוקפנית.
קיים בלבול מסוים בין ההגדרה הפרעת אישיות אנטי סוציאלית למושגים סוציופת או פסיכופת. כיום נהוג לאבחן הפרעת אישיות אנטי סוציאלית על פי קווים התנהגותיים (בדרך כלל על פי ה-DSM 5 מדריך האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי) ופסיכופתיה על פי קווים אישיותיים. כלומר, פסיכופתיה תאובחן דפוס מתמשך של אנטי סוציאליות, חוסר בולט באמפתיה או אכפתיות כלפי הזולת, תכונות אופי נועזות ואגואיסטיות שחסרות חרטה או תחושת אשמה ועכבות.
השכיחות באוכלוסיה היא כ-3% בקרב הגברים וכ-1% בקרב הנשים – כלומר נפוץ פי 3 אצל גברים. כמו כן מחקרים רבים שנעשו בבתי סוהר ומתקני כליאה שונים הצביעו על 70% הפרעה זו בקרב האסירים. מספר זה מצביע על הקושי הרב לטפל ולהתמודד עם קושי זה.
איך מתנהג אדם עם הפרעת אישיות אנטיסוציאלית?
אדם בעל הפרעת אישיות אנטיסוציאלית יהיה בעל דפוס התנהגות מתמשך של הפרה או התעלמות מנורמות חברתיות, מוסכמות, מגבלות שונות שמקובלות בחברה, או אפילו התעלמות מרגשות וזכויות שונות של הזולת, וכל זאת ללא נקיפות מצפון וללא חרטה תוך ניצול מצב כזה או אחר לטובתם האישית.
אדם זה עשוי להיות גאוותן, יהיר וחסר חרטה כלפי אנשים שפגע בהם, ואף להפגין זלזול בהם. הדבר המרכזי והחשוב להבין בהפרעה זו היא נושא אי קבלת אחריות בסיסית, כלומר המשמעות היא קושי תעסוקתי במהלך החיים, סיכון עצמם ואחרים למשל בנהיגה, שימוש בנשק וכדומה, בשילוב תוקפנות ויתכן שאף אלימות כלפי אחרים.
לבעלי הפרעה זו נטייה להתמכרויות שונות, גם עקב אי לקיחת אחריות, חוסר אכפתיות, נטייה למסוכנות, אי התחשבות בחוק, דבר המוביל פעמים רבות לעבריינות החל מגיל צעיר וכלה בעבריינות כדפוס מתמשך הכוללת מעצרים, מאסר כדומה (לא בכל מקרה, אך יחסית גבוה בהרבה ביחס לאוכלוסיה).
מבחינת התפיסה כלפי העולם – התפיסה חשדנית, אינם סומכים על אנשים, קשה להם להביא אמון בסיסי באנשים, וירגישו שאחרים רוצים לנצל או לפגוע בהם בדרך זו או אחרת.
איך מאבחנים הפרעת אישיות אנטי סוציאלית?
האבחון מבוצע על פי קריטריונים של DSM 5, ספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, ומכיל דפוס רחב ובולט של פגיעה והתעלמות מזכויות אחרים, החל מגיל 15, עם 3 מתוך 7 המאפיינים הבאים:
- הונאה, רמייה, שקרים לטובת רווח פרטי אישי.
- תוקפנות ואלימות מלווה בעצבנות בולטת.
- חוסר אחריות בולט, בלימודים, עבודה, בנושאים פיננסים וכדומה.
- אי הבעת חרטה או אדישות מול פגיעה באחר.
- פזיזות ואי שמירת ביטחון על עצמם ואחרים.
- קושי בולט לתכנן מהלכים, להתאפק, לשמור על אימפולסיביות.
- אי שמירה על נורמות וחוקים.
האבחנה מתבצעת לאחר גיל 18 אך עם עדות לאירועים אלו החל מגיל 15 לפחות, וללא אבחנה מבדלת כגון סכיזופרניה וכדומה.
על פי מודל אחר שהוצע לאבחון הפרעה אנטי סוציאלית, יש להתבונן יותר לעומק על אופי האדם ובמיוחד על תכונות עקביות ויציבות כגון חוסר אמפתיה, אגוצנטריות, אימפולסיביות ומניפולטיביות. תפיסה זו גורסת כי אדם אנטיסוציאלי יפעל בהכוונה אישית שלו ובזהות הפנימית שלו מתוך השגת רווח ותועלת אישית, הנאה אישית וכל זאת מתוך תפיסה אגוצנטרית ששמה עצמו במרכז.
נושא נוסף הוא חוסר האמפתיה והתעלמות מסבל או רגשות שונים של הזולת, ונגזר מכך הקושי לקיים יחסים בין אישיים וזוגיים בפרט. יתכן שייעשה שימוש בהפחדה או מניפולציות שונות על מנת לקיים את הזוגיות.
כמו כן, קיימים חוסר עקביות, חוסר בלקיחת אחריות, אימפולסיביות ונטילת סיכונים עצמיים וגם ולאחרים ללא הקפדה ושמירה על חיי אדם פגיעה בהם. כל זאת מלווה בכעסים, עצבנות ועוינות כללית.
הפרעת אישיות אנטיסוציאלית והתמכרות
מחקרים מראים כי מעל 80% מבעלי הפרעה זו מתמודדים גם עם נושא ההתמכרויות. מספר גבוה זה מלמד על אי שיקול הדעת, הפזיזות, קלות הדעת, אי ציות לחוקים ומגבלות או אפילו המלצות רפואיות שונות. נעשו מחקרים רבים שפירסמו ממצאים לגבי התמכרויות לסמים קשים, קנאביס, אלכוהול וחומרים שונים.
הגורמים להפרעה
מחקרים שונים מצביעים על גורמים נסיבתיים משפחתיים, של התעללות פיזית, נפשית או מינית, הזנחה או הפרעת אישיות של אחד ההורים, ככאלו שעיצבו את הילד לתוך עולם אנטי חברתי, אלים ופוגעני.
מחקר אורך בן 25 שנה בדק ומצא קשר בין צפייה ממושכת בטלוויזיה ומחשב, תוך חשיפה לתכנים שאינם מתאימים לגיל, מעלה סיכויים באופן ניכר לקבל אבחנה בגיל מאוחר יותר של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. כמו כן נמצא כי ילדים ונוער מבצעים חיקוי או מפנימים דמויות בסיטואציות שונות מתכנים שראו במשחקי מחשב או בסרטים, גם באופן שלילי ופוגעני. לדוגמה אלימות חוסר רגישות לכאב של הזולת כפי שפועל הגיבור בתוכנית וכן הלאה, במיוחד כאשר חסרה דמות הורית משגיחה ומתווכת את המציאות ושמה גבולות.
כמו כן, מחקרים מצאו קשר לפגיעות רגשיות מוקדמות בילדות כגון ריחוק של האמא, דיכאון אחרי לידה, אי התייחסות של האם בגיל מוקדם, לבין התפתחות של הפרעה אנטי סוציאלית.
טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית
נתחיל מכך שאנשים בעלי הפרעה זו בדרך כלל אינם ניגשים לטיפול נפשי. לרוב מופנים על ידי בני משפחה שונים או רשויות החוק. טיפולים פסיכולוגיים שונים הראו הצלחה מועטה או בינונית בהתמודדות עם הפרעה זו.
טיפולי CBT הראו הצלחה טובה יותר בהתמודדות עם תסמינים שונים כגון אימפולסיביות, בתפקוד החברתי ועוד. ההמלצה היא בדרך כלל שילוב של טיפול CBT יחד עם טיפול תרופתי פסיכיאטרי על מנת לאזן, להרגיע כעסים, עצבים, אי שקט ואימפולסיביות בלתי נשלטת.
במידה ואתם מעוניינים בטיפול מסוג זה, אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר לפרטים נוספים.
הכותב: איתמר פסקל, פסיכולוג קליני