התפרצויות זעם אצל ילדים

התפרצויות זעם בקרב ילדים (טנטרום) מתבטאות בצורה של התקפי זעם בלתי נשלטים שנובעים לרוב מתחושה פנימית של מצוקה רגשית, חרדה או הפרעה התנהגותית.

יש להדגיש כי בגיל שנתיים-שלוש, גיל ה-״Terrible Two״, התפרצויות זעם אצל ילדים הינן דבר שכיח ונורמטיבי (כמובן בגבול הסביר). בגיל זה הילד מברר את מידת עצמאותו, את הזהות שלו, ועם רצון בריא לברר גם את מידת הכוח וההשפעה שלו על הסביבה הקרובה. התקף זעם היא דרך נוספת לבדוק זאת.

להתפרצויות הזעם צורות ביטוי שונות כגון צעקות, בכי בלתי נשלט, התנהגות כוחנית ואלימה כלפי הסביבה הקרובה (הורים, אחים, ילדים בגן וכו').

כאשר התפרצויות הזעם חוזרות על עצמן שוב ושוב, הדבר משפיע על הסביבה, על ההורים, יוצר תסכול ושחיקה ואף רגשות שליליים כלפי הילד.

בבסיסה של התפרצות הזעם עומדת הודאתו של הילד בדבר איבוד שליטתו העצמית עקב התפרצותם של רגשות עזים עמם הוא אינו מסוגל להתמודד. גם לאחר שהתקף הזעם יחלוף, יידרש זמן רגיעה נוסף לפני שהילד ילמד כיצד לווסת את רגשותיו ולחזור לשגרה.

טיפול פסיכולוגי התנהגותי לילדים הסובלים מהתפרצויות והתקפי זעם הינו יעיל היא וככל הנראה עשוי למתן עם הזמן את ההתפרצות ולהפוך אותה לפחות עוצמתית.

מהן הסיבות לטנטרום והתפרצויות זעם אצל ילדים?

להתפתחותם של התקפי זעם בקרב ילדים סיבות מגוונות הנובעות בדרך כלל מבעיות תפקודיות או התנהגותיות שמאמץ הילד בגיל הרך. ההתקפים אינם אלא ביטוי חיצוני לחסך רגשי ממנו סובל הילד ומהווים את הסימפטום של בעיה רגשית עמוקה יותר.

עם זאת, ידוע כי ויסות רגשי לא תקין במהלך התפתחותו של הילד הוא הבסיס הראשוני להתהוותן של התפרצויות זעם. בגיל הרך מתחיל הילד לגבש את זהותו ולגלות את עצמאותו, ובמקביל נחשף לסביבה ולתחושות של תסכול, חרדה וצורך בהשגת כוח. כדי להתמודד עם הסיטואציה נדרש ממנו לווסת את רגשותיו מבלי לאבד שליטה אחרת תחושת המצוקה תגבר ותבוא לידי ביטוי בצור לא מווסתת.

כמו כן, מחקרים רבים מייחסים גם את הפרעות קשב וריכוז (ADHD) שמתפתחות בגיל צעיר כגורם להתפרצויות הזעם. למעשה, לילדים רבים עם נטייה להתנהגות אגרסיבית יש גם הפרעות קשב וריכוז. קשיי ריכוז וחוסר יכולת להשלים משימות ולהתמקד בהן מבלי להשתעמם הם תורמים מרכזיים לאיבוד שליטה מצד הילד. ובאותו הקשר, גם לקויות למידה עלולות ליצור התקפי זעם בסיטואציות בהן מרגיש הילד שהוא לא מוצא את מקומו ביחס לילדים האחרים.

חרדה היא סיבה נוספת שמעודדת ביטויי כעס אצל ילדים. החרדה מביאה עמה לחץ ותסכול וכשהילד אינו מסוגל להתמודד עמם הוא יפנה את זעמו כלפי הסביבה. במקרים קשים יותר, עלול הילד לפתח דיכאון והפרעות נפשיות קשות יותר ולדרדר את מצבו הרגשי.

בנוסף, קיימים מספר גורמים פיזיולוגיים וקוגניטיביים שעשויים להוביל להתפרצויות הזעם – אוטיזם, עיבוד חושי לא תקין, בעיות נוירולוגיות, ליקוי או חוסר במיומנויות בסיסיות הנרכשות בגיל הרך ועוד.

מתי חשוב לגשת לטיפול?

למרות שהתפרצויות זעם של ילדים מצריכות מאמץ הורי והתמודדות עם סיטואציות לא פשוטות בניסיון להתחקות אחר רצונותיו של הילד, חשוב גם להרגיע ולהדגיש שביטויי כעס הם דבר תקין בהתפתחותו של הילד. בהינתן טיפול מתאים וסביבה תומכת, הילד יוכל לחזור למסלול חיים תקין במהרה.

עם זאת, חשוב להבחין בגבול על מנת לזהות את סימני המצוקה של הילד ולפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי מתאים. התפרצויות כעס נורמטיביות מאפיינות התנהגות של כמעט כל ילד. עם צבירת הביטחון העצמאי ותחושת העצמאות, מפתח הילד גם את היכולת שלו לדרוש דברים בצורה נחרצת שבאה לידי ביטוי בצורה אגרסיבית לעיתים.

במקרים בהם הילד לא פוסק מהתנהגותו האלימה גם לאחר ניסיונות הסבר, תיווך ושכנוע, והיא חוזרת על עצמה באופן קבוע ומתמשך לאורך זמן, חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע רלוונטיים מתחום הטיפול.

במכון תל אביב לפסיכותרפיה קיים צוות פסיכולוגים ופסיכיאטרים המתמחה בנושא.

טיפול בהתקפי זעם אצל ילדים

על מנת להתמודד עם הסיטואציה, מקובל להפנות את הילד לטיפול פסיכולוגי במקביל להדרכת הורים להתמודדות טובה יותר עם התפרצויות הזעם. תפקידם של ההורים קריטי, ועליהם להבין כיצד לפעול, להסביר ולתווך, ולהתייחס אל ילדיהם בתהליך הטיפולי ואחריו כמובן.

צוות המטפלים המקצועי של מכון תל אביב לפסיכותרפיה יעזור לילדים לגלות את מקור הכעסים שלהם וכמובן ילווה אותם בתהליך ההתמודדות והוויסות הרגשי לו הם זקוקים.

במסגרת הטיפול, יכווינו הפסיכולוגים גם את ההורים ויבנו יחד עמם טכניקות שונות לתרגול עם הילדים להתמודדות עם החרדה ותחושת חוסר השליטה.