סימני מצוקה אצל פעוטות וילדים

כמו מבוגרים, גם ילדים בגיל הרך עלולים להיכנס למצוקה נפשית, ועלינו המבוגרים להיות אלו שמזהים זאת. אנשי המקצוע בעולם הטיפול בילדים יודעים לזהות מצוקה נפשית של ילד, אך ההורים הם הגורם הראשון אשר יכול לראות זאת, לפעול ולהגיב בהתאם.

ילד עלול להיכנס למצוקה נפשית מסיבות רבות ושונות. שינוי באורח החיים (מעבר דירה, שינוי מסגרת חינוכית, אירועים ביטחוניים), דינמיקה משפחתית (יחסים בין ההורים, יחסים עם האחים, גירושים), דינמיקה חברתית (היעדר חברים, חרם, הצפה רגשית בעקבות סיטואציות חברתיות, קושי להבין מצבים חברתיים), חוויה קיצונית, מחשבות שמטרידות אותו, פרשנות שהוא נותן לחויות סביבו, פחדים שונים ועוד הרבה סיבות נוספות.

איך אפשר לזהות סימני מצוקה אצל ילדים?

חשוב לדעת כי ילדים לא תמיד יפנו להוריהם לקבלת עזרה, ולא תמיד יידעו להעיד כי הם חשים מצוקה או לא יידעו להסביר אותה באופן מדוייק כדי שנבין מה הקושי.

בידי ההורים ישנם שני כלים אפשריים להבין האם הילד שלהם במצוקה:

1. שיחה – לשאול שאלות באופן ישיר ולשמור על שיח פתוח עם הילדים, לראות איזה תכנים הם מעלים. אפשר לשאול באופן ישיר: איך אתה מרגיש, האם משהו מפחיד אותך, האם משהו גרם לך לעצב? לעיתים ילדים לא ייזמו שיחה שכזו, אך כן יענו ליוזמת ההורה ויחפשו את המקום הבטוח לפרוק את אשר על ליבם.
2. התבוננות בהתנהגות שלהם – הורים מכירים את התנהגות ילדיהם ולכן גם ביכולתם לשים לב לסימנים אשר מעידים על מצוקה. התנהגות שונה וחריגה מהרגיל צריכה לעורר אצל ההורים נורה אדומה, להתבונן יותר ולנסות להבין האם הילד במצוקה.

סימנים למצוקה אצל ילדים: מתי הילד זקוק לטיפול?

1. משחק

הרגלי משחק ותכני המשחק של ילדים עלולים להעיד על מצוקה. במסגרת הטיפול הרגשי בילדים המטפל מתבונן במשחק של הילד וממנו לומד על תפיסת העולם של הילד, על הדברים שמטרידים אותו, על הביטחון העצמי שלו. סימנים למצוקה אותם ניתן לראות כבר בבית הם שינויים קיצוניים בהרגלי המשחק או תכנים קיצוניים בתוך משחק.

הרגלי משחק – ילד שרגיל לשחק המון ולפתע הפסיק לשחק עלול להעיד על הצפנה רגשית פנימית משתקת, או הפוך – ילד שהחל לשחק באופן אובססיבי במשהו מסויים עלול להעיד על בריחה או על צורך בהרגעה.

תוכן המשחק – שימו לב מה תוכן המשחק של הילד. בדרך כלל, התוכן משקף את עולמו הפנימי. שימו לב האם נכנסו תכנים שלא היו קיימים כמו אלימות, עצב, פחד. בתוך משחק סימבולי (משחק בכאילו עם בובות..) ניתן לראות את נפשו של הילד בצורה מאוד ברורה.

2. היצמדות למבוגר

ילדים שנכנסים למצוקה ירצו לרוב להישאר קרובים אל דמויות הביטחון שלהם, לאמא ולאבא, או לגננת בגן. זה מאפשר להם להרגיש תחושת ביטחון והרגעה. לעיתים ילדים מבקשים שיבואו איתם וילוו אותם בתוך הבית, לא רוצים ללכת לחברים בבתים אחרים, לא רוצים לישון אצל סבתא וסבא. אם הילד היה במסוגלות להתרחקות מדמויות הביטחון וזה השתנה, זה עלול להעיד על מצוקה.

3. מצבי רוח קיצוניים או התקפי זעם

יש לשים לב למצב רוחו של הילד. גם ילדים יכולים לשרות בדיכאון ועצב לתקופה, הם לא יידעו להעיד על כך כמו מבוגרים, אך אפשר לראות שילד אינו חיוני, שמח וסקרן כפי שהוא אמור להיות במצב הטבעי.

התקפי זעם וכעס מעידים על מקור לחץ ומצוקה שמאוד חשוב לתת את הדעת עליהם. נכון שההתמודדות עם התקפי הזעם לוקחת את תשומת הלב ההורית, ומאתגרת מאוד, אך חשוב לזכור כי התפרצויות אלו מעידות על חוסר יכולת להתמודד עם המציאות כפי שהיא והיא התנהגות של "אין ברירה" רגשית.

4. התעקשויות לא ברורות

שימו לב האם הילד מתעקש באסרטיביות על דברים שאינם ברורים לכם, ולא מובן לכם מדוע. אינו רוצה ללכת לבית של מישהו מסויים לפתע, לא רוצה ללכת לקניון או לבית הספר, מתעקש לאכול בדרך מסויימת. יש המון שינויים שנפש במצוקה מייצרת על מנת להגן על עצמה, ואלו יכולים לשמש כנורות אזהרה.

5. ירידה בלימודים

האם יש שינוי ביכולת הלמידה, ביכולת הריכוז, האם המורים מעידים על שינוי? האם הסקרנות הטבעית של הילד והרגלי המשמעת שלו ביומיום ללימודים השתנו? רוב הילדים שנמצאים במצוקה יראו גם שינוי ביכולת להתרכז וללמוד.

6. שליטה על הסוגרים

הרטבות שתן או זליגת צואה שמופיעים לפתע לאחר שהילד גמול לחלוטין, בדרך כלל יעידו על מצב רגשי לא קל, על מצוקה, על חוסר תחושת שליטה על העולם או תחושת חוסר ביטחון.

7. חזרה להתנהגויות של גיל צעיר יותר

ילדים במצוקה נוהגים לחזור אל שלבים התפתחותיים מוקדמים יותר – לדוגמה לישון ליד ההורים ולא בחדר, לחזור לעשות בסיר ולא בשירותים, בקשה לבקבוק או ישיבה על ההורים. רגרסיה זו מאפשרת לילד לחזור לשלבים בהם ההורים נמצאים יותר בשמירה, פיקוח וקרבה פיזית אליו ועל כן הם סימן מאוד חד לבקשה לעזרה.

אם ילדכם מראה חלק מהסימנים הללו, או שאתם מרגישים שהוא במצוקה – אתם מוזמנים לפנות אלינו למכון תל אביב לפסיכותרפיה. במכון פסיכולוגיים מומחים בטיפול בילדים שעימם תוכלו להתייעץ בכל נושא.