פסיכותרפיה בין-אישית

פסיכותרפיה בין אישית (IPT – Inter Personal Therapy) היא שיטת טיפול קצרת מועד שפותחה בסוף שנות ה-70 על מנת לטפל באנשים הסובלים מדיכאון מג'ורי. כשמה, הגישה יוצאת מתוך נקודת ההנחה שדיכאון והפרעות נפשיות אחרות מתפתחות בתוך הקשרים בין-אישיים וחברתיים, ולפיכך הטיפול מתמקד בחקירה של מערכות היחסים של המטופל וחותר להביא לשיפור במיומנויות החברתיות ובקשרים החברתיים שלו.

מחקרים רבים העלו עדויות חזקות כלפי יעילותה של פסיכותרפיה בין-אישית בדיכאון, ולאורך השנים פותחה והורחבה הגישה גם לטיפול בקשיים רגשיים שונים ובהפרעות נפשיות אחרות כמו הפרעות חרדה, פוסט טראומה, הפרעות אכילה וכדומה.

מה ההבדל בין IPT לבין סוגי טיפולים אחרים?

בדומה לגישה הפסיכו-דינמית, גם גישת IPT יוצאת מנקודת ההנחה שהקשרים המוקדמים שלנו מעצבים את האופן בו אנחנו יוצרים קשר ומתקשרים עם האחר בחיינו הבוגרים.

יחד עם זאת, בניגוד לגישה הפסיכו-דינמית שמתמקדת בהבנה ועיבוד של חוויות רגשיות ובין אישיות בעברו של המטופל, גישת הטיפול ב-IPT מתמקדת ב"כאן ועכשיו" ושמה דגש על הטריגרים והקשרים הבין-אישיים הנוכחיים של המטופל מתוך מטרה לעזור לו לשפר את היחסים הבין-אישיים שלו ולייצר עבורו מערכת תמיכה עוטפת.

כמו כן, לעומת הגישה הפרשנית בה נוקט המטפל הפסיכו-דינאמי, המטפל בגישת IPT נוקט בגישה אקטיבית יותר של פסיכו-הדרכה שמטרתה להסביר למטופל את קשייו ואת הגורמים שמשמרים קשיים אלו, ומסייע לו לזהות דפוסי מחשבה והתנהגות שליליים תוך לימוד והקנייה של טכניקות התמודדות בריאות יותר עם הקשיים.

בכך, דומה גישת IPT לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, אלא שלעומתו היא מתמקדת בזיהוי מחשבות, התנהגויות ודפוסי תקשורת שליליים רק כשאלו קשורים ליחסים בין-אישיים. טיפול IPT נחשב גם כטיפול קצר טווח (כ-14 מפגשים עם גמישות), לעומת הטיפול הדינאמי שאינו מוגבל בזמן ועשוי להימשך גם מספר שנים.

טכניקת הטיפול

• השלב הראשוני של טיפול בגישה בן-אישית מוקדש להיכרות בין המטפל למטופל. בזמן זה מעריך המטפל את קשייו של המטופל בדגש על זיהוי של דפוסי תקשורת, חשיבה והתנהגות שליליים בהקשר הבין-אישי בחייו של המטופל.
• השלב השני, שהוא השלב הארוך ביותר בטיפול, מתמקד בלימוד של טכניקות התמודדות בריאות יותר הקשורות בתקשורת וביחסים הבין-אישיים של המטופל, וכולל גם תרגול והתנסות בהם.
• השלב האחרון של הטיפול מוקדש לסיכום התהליך הכוללת התבוננות על הכלים שנלמדו ועל התהליך שעבר המטופל, ובניית תכנית שתסייע לו לשמר את ההתקדמות שהשיג במהלך הטיפול.

מהו דיכאון בראי הגישה הבין-אישית?

על פי הגישה הבין-אישית, דיכאון מתפתח כתוצאה מאירועי חיים מאתגרים בארבעה תחומים חברתיים מרכזיים:

• אובדן ואבל: אובדן של אדם משמעותי וקרוב הוא אירוע מאתגר ומטלטל שדורש מאיתנו לעבור דרך תהליך אבל כואב. חשוב לציין שאובדן יכול להיות אובדן ממשי כתוצאה ממוות של אדם קרוב או פרידה ממנו, אך גם יכול להיות אובדן סימבולי שבו האחר נוכח בחייו של האדם, אך הוא חווה אותו כנעדר (למשל הורה מזניח, מתעלל ולא מתפקד). לעיתים, תהליך האבל נתקע ולא מגיע לכדי פתרון, ונותרות תחושות שלצער, כאב עמוק ואף אשמה, אשר ממשיכות להתקיים ולהפריע לתפקוד התקין.
• מעברים בתפקידי חיים: לאורך חיינו אנחנו נדרשים להסתגל לשינויים ולקבל על עצמנו תפקידים אחרים מאלו שהיינו רגילים אליהם. למשל, מעבר מנערות לבגרות, יציאה לפנסיה, פיטורין, מעבר ממסגרת אחת לאחרת, הפיכה להורה בפעם הראשונה, נישואין, גירושין וכדומה. במקרים אלו, התפקיד אליו הורגלנו בחיינו מוחלף ומשתנה ואנו נדרשים להסתגל לתפקיד חדש תוך ויתור על דברים וחלקים בעצמנו שהיו חלק בלתי נפרד מזהותנו. במקרים מסוימים, אנשים נשארים חסרי ביטחון וחסרי אונים אל מול השינוי ומתקשים להסתגל למציאות החדשה ולהתמודד עמה.
• ליקויים וחסכים בין-אישיים: אנשים עם חסכים בין-אישיים סובלים בדרך כלל מקושי במיומנויות בין-אישיות ומבידוד חברתי. הם מתקשים ליצור קשרים ולתחזק מערכות יחסים לאורך זמן, כמו גם לייצר אינטימיות וזוגיות. לאורך זמן, הם עלולים לאבד את האמון באנשים ולהימנע מכניסה לאינטראקציות בין-אישיות כדרך הגנה, מה שלמעשה משמר את היעדרה של מערכת תמיכתיתמספקת בחייהם ותורם לתחושות של בדידות ועצב.
• עימותים וקונפליקטים בין-אישיים: חיכוכים ומאבקים עם אנשים קרובים כמו בן/בת זוג, הורים וחברים, עלולים להוביל גם הם לערעור מערכות התמיכה הקיימות ולירידה במצב הרוח.

האמונה היא שארבעת הטריגרים הללו עלולים לעורר סימפטומים דיכאוניים שבתורם פוגעים בתפקודו החברתי ובמיומנויות הבין-אישיות של האדם ולכן גם מערערים את מערכות התמיכה הקיימות שלו. כך, למעשה, נוצר מעגל שלילי וקשה לשבירה של אירועים שליליים אשר מזינים את הסימפטומים הדיכאוניים.

למי מתאים טיפול IPT?

טיפול IPT הוא טיפול שבו נדרש המטופל לעבודה אקטיבית הכוללת מעקב וניטור של מחשבות והתנהגויות הקשורות ביחסיו הבין-אישיים, וכן הערכה של הסימפטומים וההתקדמות שלו.

לכן, הטיפול מתאים לאנשים בעלי מוטיבציה גבוהה המוכנים לפגוש את עצמם ואת קשייהם ולעשות עבודה פנימית משמעותית הדורשת משמעת והתמדה. הטיפול פחות מתאים לאנשים הסובלים ממצבים נפשים אקוטיים, כמו למשל דיכאון קליני קשה.